הסיפור שלי - ברק שגיא

"כשהייתי צעיר ביליתי בחופשים אצל סבתי במושב, והייתי נשרך אחריה כשעשתה את מטלות המשק החקלאי. בוקר אחד היא עקרה קוץ גדול מהאדמה, קילפה אותו בידיה המיובלות והגישה לי גבעול עסיסי ומתקתק. כבר קיבלתי טעימות מעשבי הבר שגדלו בשפע בשדות, אבל הפעם המעדן הגיע מקוץ דוקרני ומאיים למראה, וסקרנותי התעוררה. במשך הזמן למדתי ממנה מה אפשר לאכול טרי ומה רצוי לבשל. בכל בוקר ליקטנו שפע של עלים צעירים, ובחורף חפרנו שורשים טעימים. כתשנו שומר לכאבי הבטן של הגדיים ואגדנו צרורות סרפד לייבוש על קורת הגג. היא החליפה מתכונים עם הפועלות הערביות שתוך כדי קטיף הפלפלים היו מלקטות חובזה ועילת (עולש), מבין התלמים. "בוא אבויה, תשב לאכול", היא הייתה אומרת בצהרים ומנגבת את ידיה בסינר הבד הכחול. 

כשגדלתי ביקרתי מעט במושב. פה ושם עוד נשנשתי סלק בר משולי השדות, שקדים ירוקים וצנובר, אבל עם הזמן פניתי לכיוונים אחרים. חייתי בקצב מהיר, והצמחים של סבתא נותרו בשולי הזיכרון. 

כשהילדים נולדו והתחלנו לצאת לטיולים, הרגשתי כאילו נפתח בי סכר, ושטף זיכרונות עלה בי כשראיתי צמחים מוכרים. פתאום רציתי לדעת יותר, קניתי ספרים וחוברות. למדתי ארומתרפיה, על צמחי מרפא ויצאתי לסדנאות ליקוט. בכל פעם שלמדתי על צמח חדש הרגשתי שמח כמו ילד, כמו אז, איתה בשדות. 

יום אחד ראיתי סרטון על אפיית פקעות לוף רעילות – זה היה חדש ומעניין, והייתי מרותק. כשהתחלתי ללמוד בקורס מדריכי הליקוט של שימי רף כלל לא חשבתי שאהיה מדריך. היה כאן מורה שהידע שלו היה עצום, ואני שרציתי ללמוד עוד על צמחים.. אבל גיליתי שליקוט הוא הרבה יותר מאיסוף ובישול צמחי מאכל. פגשתי שם אנשים שבזכות החוויה הפכו להיות כמו משפחה. שיחקנו, צחקנו, סיפרנו סיפורים ליד המדורה והתחברנו לפשטות, לשלווה וליופי שהטבע מעניק בכל פעם שאנו בוחרים בו. החיבור הזה שהליקוט יוצר באופן טבעי בין אנשים, הוא לא פחות מפלא והדרך שלי לשנות את העולם.

ליקוט צמחי מאכל ופטריות בר פתח בפניי דלת לעולם שלם של טעמים חדשים, אבל ללא אהבתי לבישול וסקרנותי אני בספק אם המזווה שלי היה נראה מעורר תיאבון כפי שהוא נראה היום: בקבוקי ליקרים בשלבי תסיסה שונים, ריבות מתוקות יחידות במינן, רטבים חמצמצים וחמוצים מתובלים – הם רק חלק מהרשימה המפוארת. ובכל פעם שאני פותח את דלתות 'ארון הקסמים', נדמה שהם רוקעים בחוסר סבלנות – מתי כבר תיקח אותנו לאחת מהארוחות הבר הבריאות שלך והכל כך טעימות. ואני בוחר באחד ממעשי ידיי, בגאווה ובשמחה לחלוק את הטעם עם אנשים סקרנים כמוני במסע המופלא הזה שאנחנו עורכים."

ברק שגיא

כתבו עלינו במגזין "שף", "עיתון לאשה"

(לחצו על גבי התמונה על מנת להגדיל)

סגירת תפריט