מי שיודע מה לחפש, מטיב להכיר את אשכול פירותיו הזעירים ובעיקר את טעמם השונה והמיוחד.

אם תסתכלו פנימה ארבעים שניות תראו פלאים.

תסתכלו רגע על הערימה הקטנה של גלעיני השסק.

היא נראית כמו סוף הסיפור- נכון?

עכשיו דמיינו ליקר זהוב במרקם קטיפתי עם טעמים של מרציפן, שקדים, שוקולד ופרחים.

שסק הוא אחד מהפירות האהובים עלי. פרי סקסי חלקלק ומתוק שאם הוא בשל ורך במידה הנכונה אפשר לקלף בקלות את קליפתו הדקה, לחצות, להוציא את הגרעינים (שתמיד מזכירים לי כלב ים חלקלק) ולאכול אותו בביס אחד ענוג ועסיסי.

עצי פיקוס כבר כל כך שכיחים בארץ שאין מי שלא מכיר את מרבד הטינופת על המדרכה מתחת. להחנות רכב מתחת לעץ כזה -זאת טעות שעושים פעם אחת. ובכל שנה אני מחכה בקוצר רוח להבשלת הפגות העסיסיות-מתקתקות גרגיריות שלו, מנשנש, מלקט, מכין לדר או רק מניח חופן בכוסית וויסקי מובחר ומתענג.

אחד הצמחים החביבים עלי בעונה הזאת הוא הגזר הקיפח. קצת מפתיע לאור העובדה שמעולם לא הייתי חובב גדול של השורש הכתום המוכר לכולנו. אולי זה הרעיון של אכילת פרחים בטעם מתקתק -רענן שעושה לי חשק. מה שבטוח שצורתם הדומה לתחרה לבנה הופכת כל סלט למנה חגיגית

מתכון נהדר שקרה במקרה.

נדודי שינה לא נשמע כמו משהו איום ונורא עד שאתה מתהפך שלושת ת'אלפים פעמים בלילה. תכלס זה סיוט שאני לא מאחל לאף אחד אבל אם זה אתם? – תסתכלו טוב, טוב, על התמונה של חסת המצפן שכאן, כי יש מצב שהחיים שלכם עומדים להשתנות לטובה.

אם אתם פוגשים את הקוץ הזה בשדה ועכשיו בפסח, זה בדיוק הזמן, תזכרו שהוא מלך הקוצים המלוקטים.

כי עלי עץ תות, בעיקר לבן, הם הרבה, הרבה, יותר טעימים מעלי גפן
ואם כבר לגלגל עלים – אז אותם.