העצים מתפתלים סבוכים, שולחים זרועות עץ מסוקסות לכל עבר
ואתה חומק ביניהן, זוחל, מבטך תר את האדמה המרוצפת אינספור עלים ובלוטים רטובים.
קרני אור מציצות דרך העלים, מנמרות את המשעול בכתמי שמש, מותירות כיסי צל מסקרנים ליד הסלעים והגזעים.
והריח הרטוב הדשן מכל עבר..
אתה מרגיש בבטן שנייה לפני שאתה רואה את הכובע מציץ מתוך ערמת העלים,
והפעם אתה יודע שזה לא עלה דומה או אבן מטעה.
ההתרגשות הנהדרת עולה, ואתה כורע על ברכיך ובעדינות מפנה את העלים סביבה,
וברגע הראשון רק מסתכל,
וזה רגע של אושר צוהל כי היא פשוט מדהימה.
ואז אתה כבר לא מצליח להתאפק
ושולח יד לחפון את הרגל הבולבוסית המוצקה של הגושית הצהבהבה.