אם אתם חיים בישראל, אין סיכוי שלא פגשתם אותו. טיון דביק (Dittrichia viscosa) הוא כנראה הצמח הנפוץ והזמין ביותר בארצנו, ולעיתים קרובות אנחנו חולפים על פניו בלי להעניק לו מבט שני. הוא בן-שיח ממשפחת המורכבים, שחובב אדמות רוויות מים (בעיקר בקרבת אדם), ולכן תמצאו אותו בתעלות, שולי דרכים, אתרי בנייה וצידי שדות.
בקיץ ובסתיו, כשהנוף הישראלי הופך צהוב ויבש, הטיון בולט בירוק הרענן שלו ובפריחה הצהובה והשופעת. אבל סימן ההיכר האמיתי שלו הוא לא המראה, אלא הריח והמגע. יש לו ריח חריף ועז (יש שאוהבים ויש שסולדים), וכשממוללים את העלים מרגישים מיד את הדביקות שמקורה בשמנים האתריים החזקים שלו. והשמנים האלה? הם בית מרקחת שלם בתוך עלה.
טיון דביק לעזרה ראשונה:
כמלקט, אני רואה בטיון את "ערכת העזרה הראשונה" של הטבע. הוא תמיד שם כשהכי צריכים אותו. יש לו תכונות מחטאות חזקות, הוא יודע לכווץ רקמות, לעצור דימומים ולזרז החלמה. הנה כמה דרכים להשתמש בו, מהקל אל הכבד (ואל מה שפחות נעים להזכיר):
לטחורים
איך שלא נדבר על זה, טחורים זה סיפור מהתחת.
ומי שיש לו בעיה כזאת, לרוב מתבייש לדבר עליה עד שהייסורים מכריעים את הבושה.
ובכן, אם זה אתם או שאתם מכירים מישהו שסובל, בינינו זאת בעיה די שכיחה,
בוודאי תשמחו לשמוע שטיון דביק, יכול לעזור.
ובין יתר תכונותיו הוא מכווץ, מחטא ועוצר דימומים.
אם אתם כבר בדרך להרבליסט קליני, כנראה, יש לו משחה עם טיון דביק – למריחה.
אבל אם אתם עדיין במבוכה או צריכים עזרה ראשונה,
ארגנו לעצמכם טבילה במים שנחלטו בהם צרור עלים של טיון, ותבוא עליכם ההקלה.
באמבט ישיבה זה מעולה, ולמי שאין – אפשר להשתמש בגיגית רחבה מספיק כדי לשבת בה.
כעת נקטוף מהטיון הדביק צרור עלים ופרחים.
נקצוץ ונחלוט אותם במים רותחים.
נצנן את הנוזל ונוסיף לגיגית שכבר מילאנו בה מספיק מים כדי שאחרי המזיגה הם יהיו פושרים.
מומלץ לשבת בפנים 10-15 דקות ולצאת בזהירות.
לחתכים ופצעים:
הטיון מעולה בהיותו מקריש דם חיצוני המדביק את הפצע ומחטא. ממוללים את העלים עד להגרת נוזל ומניחים ישירות על המקום הכואב.

לסדקים ופצעים קשים בכפות הרגליים:
מי שסובל מהבעיה הזאת כדאי שיכין שמן תשרית מבעוד מועד. השמן מסייע בסגירת פצעים וסדקים כאלה.
הכנת שמן תשרית
בקיצור: קוצצים עלים ופרחים דק דק, בכלי זכוכית שמים מעט שמן (זית/שקדים/זרעי ענבים). מוסיפים כמה שיותר צמח ודוחסים.
למעלה מכסים עם שמן עד לסוף שלא יישאר חמצן,
דוחסים תוך כדי להוצאת אוויר ומוסיפים עוד שמן, וסוגרים במכסה.
מכניסים לגרב שחורה ומניחים במקום עם שמש לחודשיים-שלושה.
מסננים ויש יופי של שמן לטיפול.
לא מומלץ בשימוש: בהריון, אך אין בעיה בהנקה/לאחר לידה
רוצים להכיר את בית המרקחת שגדל לכם מתחת לבית?
הטבע מלא בפתרונות, צריך רק לדעת לזהות אותם. הטיון הדביק הוא דוגמה מצוינת לצמח שכולם רואים, אבל רק מעטים יודעים לנצל את המתנות שלו.
אם מעניין אתכם ללמוד עוד על צמחי מרפא וצמחי מאכל, לדעת מה בטוח לשימוש ואיך רוקחים תרופות טבעיות ומבשלים ארוחות מהבר – אני מזמין אתכם להצטרף לקורס ליקוט הקרוב.
ואם אתם רוצים את כל הידע הזה, כולל המתכונים וההסברים, זמין אצלכם בסלון, המדריך ליקוט שכתבתי זה בדיוק מה שאתם צריכים.




