היום בבוקר איך שקמתי הרגשתי פטריות.
אני לא ממש יודע איך להסביר את ההרגשה
אבל כשזה קורה, להסביר לעצמך שיש מבול בחוץ
זה באמת רק בזבוז של זמן.
אז פשוט נסעתי ליער באזור משגב
ששנה שעברה האכיל אותי בשפע וברוחב לב.
ושם איך שהגעתי עשיתי טעות של טירון והתחלתי לחפש.
בדיוק מה שאסור לעשות כי פטריות (למי שלא יודע)
ברגע שהן מבינות שאתה בעניין של חיפושים,
הן מתחבאות כל כך טוב שאין מצב למצוא
גם אם תהפוך את כל העלים ותחפור במחטים
כמו להקת החזירים שנמלטה מטר ממני בקולות חרחור קצת מפחידים.
זה לקח כמעט שעתיים עד שהחלטתי להרים ידיים
ולהשלים שכאן זה לא יקרה
ואולי כדאי לתת סיכוי ליער אחר, שלא מזמן אספתי בו צרור עלי מרוות ירושלים
והיה בו אז גם את הריח הנכון.
כשהגעתי הפעם כבר הייתי חכם ופשוט הלכתי בין הנחלולים והטיפות,
נושם אוויר צלול וצונן ומביט בזווית העין כאילו כלום
והנה אורניה, ועוד אחת, וקטנות ומוצקות ונהדרות.
ועל הדרך כמה עלי מרווה ואחח איזה יום מדהים.
