ימי קורונה.
לא להוציא קבוצות לסיורי ליקוט זה מספיק רע כשלעצמו.
לא לצאת בעצמי לטבע זה פשוט לא יתכן.
אז נעלתי נעלי ספורט ויצאתי להסתובב, אהה.. לרוץ מעט בחורש הקרוב.
לא שכחתי לקחת כמה שקיות בד כי אין לדעת אלו מטעמים הטבע יזמן.
השקט ברחוב בהתחלה הפתיע לטובה אבל עד האוטו
הצטברה בי איזו אווירת נכאים לא נעימה
ממש הרגשתי הקלה לרדת מהכביש השומם לדרך העפר המובילה לשדות.
מיד כשחניתי ראיתי שדה סרפדים שזה עתה החל לפרוח,
כלומר העלים עדיין יהיו טובים למאכל
ותכף דמיינתי את קציצות הסרפד המעלפות שאעשה והתחלתי לרייר.
בשולי השביל אספתי צרור חוביזה עם גבעולים לסלט החם -קר
שעם צנוניות ובצל הוא אחד המטריפים.
על הדרך נשנשתי אספרג החורש שמנמן
כשלפתע מתוך ערבוביית הצמחים הירוקים
הציצו עלי סלק מצוי צעירים
וסלק בר, למי שלא יודע, זה כבר סיפור לגמרי אחר
שאפשר להכין איתו במטבח נפלאות וניסים.
בסך הכל הייתי בחוץ אולי שעה
אבל במושגים של שמחה זה המון.
אז החלטתי לפנק אתכם במתכון
שעד היום כל מי שאכל ממנו התענג ופשוט ליקק את האצבעות.
מתכון להכנת קציצות סרפד מעלפות.
מצרכים:
שקית בד מלאה ודחוסה בסרפדים, רצוי ללא ענפים מעוצים.
שימו לב! שהסרפד, כמו תרד, מתכווץ בבישול,
ואם כבר מכינים קציצות מעלפות אז כדאי להכין יותר כי הן פשוט נעלמות.
כמובן לקטוף סרפדים עם כפפות או עם מספרים ומלקחים.
ללקט צרור קטן של חוביזה עם גבעולים. שה מוצילג(הריר) שבהן משמש כדבק קציצות מעולה.
2-3 בצלים קצוצים.
2 כוסות קמח שקדים גס (רצוי לטחון לבד)
שני חופנים של חמוציות ללא סוכר
מלח. שמן זית, שתי כפות שמן קוקוס
הכנה:
לזרוק את הסרפד והחוביזה לסיר עם מים רותחים.
לבשל עד שהענפים מתרככים (מספר דקות)
להוציא מהמים. לצנן עם מים קרים.
לוודא במישוש שאין גבעולים קשים ואם יש לזרוק.
לקצוץ דק, דק
לסחוט ממש טוב (הכי טוב עם שקית בד) ולשים בקערה.
לטגן את הבצל עד להזהבה.
לקצוץ גס את החמוציות
להוסיף הכל, כולל קמח השקדים לתערובת.
להמליח ולטעום, איכשהו תמיד חסר מלח, להוסיף אם יש צורך.
ללוש טוב טוב. ליצור קציצות בערך בגודל של כדור פלאפל ולשטח.
במחבת לחמם שמן זית וקוקוס.
להניח קציצות בשמן הרותח ואחר כמה דקות להפוך.
להוציא ולהניח על נייר סופג.
לשמור שהעוברים לא יטעמו לפני שזה מגיע לשולחן
אחרת ..אופס זה נעלם.
שיהיה בתאבון!