מכאן, העולם נחלק לשלושה חלקים:
מי שלא יודע כי פירות הקריסה גדולת הפרי אכילים וטעימים, יגלה כעת, יטעם וירוץ מסביב בצהלולים ודילוגים.
מי שטעם את הפירות האדומים, החלקים והיפים – הלא בשלים! אמר, "טפו – זה מר", או "איכסה, יש לזה טעם של סבון", כרכם את פניו והלך לדרכו.
ויש את הגרגרנים, כמוני, שבאו לסיבוב נוסף, כשהפירות כבר היו קמוטים ורודים, סגלגלים על הענף.
יש לי דודה, מכשפה, שמכינה מהפירות ריבה שלא מהעולם הזה.
מרקחת קריסה
חומרים
1 ק"ג פירות מקומטים של קריסה
750 גרם סוכר חום
מיץ מ 1 לימון
זרעי לימון ואפשר גם זרעי תפוח (בשביל הפקטין)
תבלין ציפורן או מעט ג'ינגר
הכנה
שוטפים את הפירות ומניחים בסיר גדול, מכסים בסוכר ומניחים לשעה עד שחלק מהמיץ ניגר. מניחים את הסיר על להבה בינונית ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש ובוחשים עד שכל הסוכר נמס, מוסיפים את מיץ הלימון את הזרעים והתבלין ובוחשים. ממשיכים לבשל עד שהריבה מגיעה לנקודת הקרישה.
עכשיו לעקר צנצנת, רצוי שתיים. לצנן מעט ולמלא, ושיהיה לכם בתאבון.
זוכרים ש'הרדפנו' בהתחלה?
אז בעלים, בפרחים ובפירות האדומים-הלא בשלים, יש מוהל חלבי צורב, ואין לאכול אותם!
כמו כן, לא אוכלים פירות משיחים הגדלים בקרבת כביש, המזוהמים בפיח ושאר חומרים מזיקים.
