היכולת להפוך פירות ופרחים למשקה מרובד ניחוחות וטעמים זה סוג של קסם בעיניי, צבעוני ומיוחד.

תסתכלו רגע על הערימה הקטנה של גלעיני השסק.

היא נראית כמו סוף הסיפור- נכון?

עכשיו דמיינו ליקר זהוב במרקם קטיפתי עם טעמים של מרציפן, שקדים, שוקולד ופרחים.

שסק הוא אחד מהפירות האהובים עלי. פרי סקסי חלקלק ומתוק שאם הוא בשל ורך במידה הנכונה אפשר לקלף בקלות את קליפתו הדקה, לחצות, להוציא את הגרעינים (שתמיד מזכירים לי כלב ים חלקלק) ולאכול אותו בביס אחד ענוג ועסיסי.

עצי פיקוס כבר כל כך שכיחים בארץ שאין מי שלא מכיר את מרבד הטינופת על המדרכה מתחת. להחנות רכב מתחת לעץ כזה -זאת טעות שעושים פעם אחת. ובכל שנה אני מחכה בקוצר רוח להבשלת הפגות העסיסיות-מתקתקות גרגיריות שלו, מנשנש, מלקט, מכין לדר או רק מניח חופן בכוסית וויסקי מובחר ומתענג.

כי עלי עץ תות, בעיקר לבן, הם הרבה, הרבה, יותר טעימים מעלי גפן
ואם כבר לגלגל עלים – אז אותם.

משקה אלים אדום עמוק בניחוח רוח ים והדסים.

כמה עלים חלוטים בתה עם קצת קינמון (כי זה טעים) הם כל מה שצריך כדי להחזיר ברק לעיניים ותקווה ללב.

בטעם של צוף פרחים מתוק-חמצמץ ומופלא!

האספסת הייתה ידועה כמזון מרפא ומחזק במשך מאות שנים בכל העולם.

היא תשדרג כל סלט בטעמה העסיסי המיוחד.