מי שכמוני, יש לו סיפור אהבה עם חצילים, בעיקר כשהם קטנים, עומד לעוף על המנה הזאת.

אחד מהדברים שאנחנו הכי אוהבים לעשות עם חומרי גלם שאנחנו מלקטים בטבע זה לאתגר את עצמנו עם מתכונים חדשים. שיתוף הפעולה הקולינרי שלי עם ענת קולומבוס  תמיד טוב אבל לפעמים, כמו בקינוח המשובח הזה, שתכף יהיה פה מתכון שלו, התוצאה ממריאה מעל לכל דמיון.

לא רבים יודעים כי צלפים, אותם גולגולים זעירים מוחמצים

שאנחנו פוגשים לרוב במנות גורמה במסעדה או בבית מלון,

הם ניצנים סגורים של צלף קוצני

היכולת להפוך פירות ופרחים למשקה מרובד ניחוחות וטעמים זה סוג של קסם בעיניי, צבעוני ומיוחד.

יש שפע בחוץ והוא צומח מסביב לנו כל השנה. למי שיודע מה לקטוף ולבשל, זו חגיגה לא נגמרת של מטעמים. הכי טריים, הכי בריאים, פשוט

מי שיודע מה לחפש, מטיב להכיר את אשכול פירותיו הזעירים ובעיקר את טעמם השונה והמיוחד.

אם תסתכלו פנימה ארבעים שניות תראו פלאים.

תסתכלו רגע על הערימה הקטנה של גלעיני השסק.

היא נראית כמו סוף הסיפור- נכון?

עכשיו דמיינו ליקר זהוב במרקם קטיפתי עם טעמים של מרציפן, שקדים, שוקולד ופרחים.

עצי פיקוס כבר כל כך שכיחים בארץ שאין מי שלא מכיר את מרבד הטינופת על המדרכה מתחת. להחנות רכב מתחת לעץ כזה -זאת טעות שעושים פעם אחת. ובכל שנה אני מחכה בקוצר רוח להבשלת הפגות העסיסיות-מתקתקות גרגיריות שלו, מנשנש, מלקט, מכין לדר או רק מניח חופן בכוסית וויסקי מובחר ומתענג.

אחד הצמחים החביבים עלי בעונה הזאת הוא הגזר הקיפח. קצת מפתיע לאור העובדה שמעולם לא הייתי חובב גדול של השורש הכתום המוכר לכולנו. אולי זה הרעיון של אכילת פרחים בטעם מתקתק -רענן שעושה לי חשק. מה שבטוח שצורתם הדומה לתחרה לבנה הופכת כל סלט למנה חגיגית