שיזף מצוי (דומים)

אבל עד לא מזמן, כשהייתי פוגש בשטח עץ דומים (שיזף מצוי)

הייתי מעקם את הפרצוף וממשיך ללכת.

חושב לעצמי שעם שם סקסי כמו שיזף

היה אפשר לצפות לטעם יותר משובח

או לכל הפחות מרקם יותר נימוח

מהתפוחון שלו, התפל והקמחי.

בשנה שעברה, לדעתי זה היה בסוף אוקטובר,

כשחיפשתי אתר מתאים לקבוצת חוגגים,

אחרי כמה שעות שיטוט בשטח, בהן אכלתי בעיקר נבטים

התחלתי להיות רעב. לא, אני לא מתאר את זה טוב, הייתי רעב!

בדרך חזרה, תוך כדי נסיעה עם בטן דובים מקרקרת,

קלטתי בשולי הדרך את ראשו המזדקר של העץ.

מקרוב הפירות נראו בשלים, אולי מדי, כתומים וקמוטים,

הכנסתי לפה וזה היה.. טעים!

אני יודע מה אתם חושבים – רעב ועניינים – כן?

אז זהו שלא. הפרי היה חמצמץ מתוק וטעים!

זאת אומרת שכדי ליהנות ממש מהפירות כדאי לחכות שיבשילו לגמרי.

מתכון להכנת ליקר דומים מעלף

לאסוף קילוגרם פירות שיזף מצוי (דומים) מהאדמה.

עבודה קשה אבל לבסוף משתלמת לגרגרן המצוי.

לשים לב שאין חורי חרקים. להעדיף את הרכים,

אפשר לחפש כאלו גם על העץ.

750 גרם סוכר חום.

בצנצנת מעוקרת (אני מרתיח אותה בסיר)

להניח שכבות של דומים וסוכר (להתחיל ולסגור בסוכר).

אפשר להוסיף בדרך חצי מקל קינמון, או מעט הל,

לשים מעל הפתח בד גזה או חיתול ולהניח להתססה

לפרק זמן של כשלושה שבועות עד חודש.

לערבב מידי יומיים כי הסוכר יורד לתחתית.

התערובת מפרישה נוזלים עד שלבסוף נוצר מעין סירופ סמיך

שכמותו גורמת לחשוב – למה בעצם לא ליקטתי יותר?

לסנן ולסחוט כדי לא לאבד אף טיפת נוזל.

להוסיף את האלכוהול האהוב עליכם לתערובת

ביחס של שני חלקים אלכוהול (וודקה!)

על חלק אחד סירופ שיזף מצוי ושיהיה לכם – לחיים!