אבל אנחנו מקדימים את המאוחר .
באביב כשאני מצביע על כתם הפריחה הצהוב,
כולם יודעים לקרוא לו חרדל, ומופתעים לראות שבעצם מדובר במספר מינים,
שאמנם כולם ממשפחת המצליבים ובכל זאת טעמם שונה
ונע בין חריפות מתקתקה שעשויה להתאים להכנת החרדל הביתי שלנו
לחריפות שעשויה לגרום לנו לנשוף אש.
כעת, כשהצמח בשלב הזרעים הוא הכי קל לזיהוי, הנה הסתכלו בתמונה:
לפרי יש שני חלקים אחד דמוי חרב והבסיס עם שערות קוצניות לבנות
שמהן נגזר שמו –חרדל לבן.
בתוך בסיס הפרי יש שניים שלושה זרעים חומים,
שבתוכם יש את הממרח הצהוב שכולנו מכירים.
אבל,
ראשית שימו לב! – לא מלקטים באזור כבישים כי הצמחים שם ספוגי פיח וממש לא בריאים.
יש המון בשדות, בשטחי הבר, במעזבות, רק לצאת קצת מהעיר
ואפשר לראות כמויות של צמחים יבשים מהם מזדקרים חרבות קטנות כמו בצילום למעלה.
איך אוספים זרעי חרדל?
אני יכול להגיד לכם שלא משנה כמה תאספו
תמיד יגיע הרגע שתתחרטו שלא אספתם יותר
אבל בשביל הפעם הראשונה לא הייתי משתגע.
אז בואו נגיד שאם יש לכם שקית יפה מלאה בתרמילים -שיחקתם אותה.
יש כאלו שפורסים ניילון או סדין אני מעדיף לשבור ולשים בשקית,
מתוך ידיעה שחלק מהם מגיר זרעים לאדמה וכך כולנו יוצאים נשכרים.
עכשיו מניחים על השקית בד כלשהו ויוצאים עליה במחול עדין
אפשר גם סתם להכות אותה, והרעיון לשבור את כל התרמילים מבלי לפגוע בזרעים.
מניסיון ילדים ממש טובים בזה רק כדאי לדעת לעצור אותם לפני שהם עוברים לכלים כבדים.
עכשיו כשכולם שבורים וכל מה שנותר לנו לעשות הוא לברור את הזרעים ולזרוק את השאר
דווקא בנקודה הזאת התפתחו שתי שיטות מרכזיות:
בשיטה הראשונה: צריך מסננות עם כל מיני גדלי חורים, אחרי כמה מעברים
זה תמיד יגיע לשלב שכדאי 'לדוג' את הענפים אחרונים בידיים
או לשפוך מים כדי שהם יצופו.
היתרון בשיטה שעד שלב ה'דיג' היא מהירה יחסית.
בשיטה השנייה לוקחים מגש אני מעדיף פלייסמנט שהוא נוקשה וגמיש בדיוק כמו שצריך
ועליו מניחים מגבת מטבח. ומחזיקים אותו בשיפוע של כ 45 מעלות
כשלמטה שמים כלי קיבול עמוק יחסית- זהירות כי הזרעים קופצניים.
מניחים בעדינות חופן של התערובת למעלה ומסתכלים בסיפוק על הזרעים המתגלגלים מטה
בעוד שכל הענפונים נתקעים על הבד.
השיטה איטית יותר אך התוצאה הרבה יותר נקייה.
לשיקולכם.
עכשיו יש לכם כמות זרעים נקיים ואותם יש להכניס לבלנדר,
או טוב יותר למטחנה חשמלית ולהפעיל בכמה פולסים,
בשום אופן לא לטחון באופן רציף כי התוצאה הרצויה היא שבערך חצי מהזרעים יתרסקו לצהוב
והשאר ישברו אך ישמרו על מראה הגרגירי שאנחנו מכירים
מצנצנות הד'יזון שעוד רגע, אחרי הטעימה פשוט יחווירו לעומת שלכם.
והנה הגענו למתכון ושימו לב שמדובר כאן ביחסים.
מתכון להכנת חרדל ביתי
שמים בקערה:
5 כפות זרעי חרדל שבורים
4 כפות מים (טובים)
3 כפות חומץ בן יין או בלסמי או תפוחים או פטל או אחר ובלבד שיהיה איכותי
2כפיות שטוחות של דבש או סילאן או אגבה
1 כפית מלח שטוחה.
ומערבבים. מעקרים צנצנת (זה הזמן לבכות שהיא כזאת קטנה)
לשפוך את הממרח לתוכה ולכסות במעט שמן זית.
המהדרין מחכים שבועיים.
אצלנו בבית זה מעולם לא שרד יותר מהיום למחרת.
שיהיה בתאבון.
