נטופה עריבה

חמש שנים ארוכות חיפשתי את הנטופה העריבה. יערות אורנים שלמים עברתי ולא מצאתי.  את הנטופה הדורית, אחותה הלא אכילה, הייתי רואה במאות. נדמה שכל ההר עליו התרוצצתי היה בנוי ממנה, אבל את העריבה כאילו מישהו החביא – לא ראיתי. בכל תחילת חורף הייתי שואל וחוקר בקבוצת הפטריות בפייסבוק ולבסוף מוריק כמוה, מקנאה על כל הסלסילות המלאות שאינן שלי. ואני מה?

איך יתכן שמדריך ליקוט ועוד גרגרן כמוני לא ימצא?  לא ימשש את בשרה הכתום והענוג? שלא לומר, ינשנש אותה בכל קדירה ואופן? – זה פשוט לא יתכן!

ואז סוף סוף, בחורף '18 זה קרה. ואני תמיד אזכור את השיירה הראשונה שעיניי הבתוליות שזפו, הנה בתמונה – כאן למעלה: אבא פטריה, אמא פטריה, הדוב הכתום הקטן ואחותו. מאז, לאן שלא הסתכלתי – מצאתי. סלים שלמים של העריבות האלו אספתי ומטעמים מופלאים הכנתי, אבל לפני זה רציתי לספר לכם – 

איך מזהים נטופה עריבה?

ראשית, חפשו ביער אורנים צעירים, וכמו תמיד השלוחה הצפונית היא המקום היותר הנכון. הפטריה בצבע כתמתם, או בז' כתמתם, אוהבת מאד לשחק עם הלקט המשתוקק מחבואים מתחת למחטי האורן, ובעיקר מתחת לשולי שיחי הסירה הקוצנית או אלת המסטיק. כשמצאת, לטף את גופה בידיים חושקות, והיא תגיב בשינוי צבע לכתמים ירוקים תכלכלים על הכובע ועל הדפים (זה הסימן העיקרי המבדיל אותה מאחותה הדורית הלא אכילה). כשחותכים את הרגל היא מפרישה מוהל כתום ובחתך נראית מעין טבעת כתומה, ובמרכזה בשר הפטרייה הלבן. שם גם נראה אם היא מתולעת, ואם כן עדיף להשאיר אותה במקומה. ועכשיו לכו לאזהרות הרשומות פה בצד שמאל ותקראו פעמיים לפני שתחזרו לכאן.

באותה הפעם הראשונה שמצאתי, כל כך התלהבתי שלמרות שידעתי שצריך להיזהר באכילת פטריות חדשות, התנהלתי כמו טירון בסגנון הסנדלרים היחפים, ואפיתי מכל הנטופות שליקטתי פשטידת מלכות.

ובאותו הלילה רצתי בכיוון אחד כל כך הרבה פעמים שרציתי למות. וכל הזמן הזה הגרגרן שבי בכה – כי אני כנראה אלרגי ולא אתענג יותר על מטעמיה. זה הסתבר, בדיעבד, כלא נכון, אבל מאז שמעתי על עוד מקרים כאלו, כך שזהירות זהירות! ואם כבר זהירים, שימו על הידיים כפפות כשתוציאו את התבנית הרותחת מהתנור.

מתכון לנטופה מוקרמת בתנור

נטופות שלמות, שטופות היטב

קרם 100% קוקוס – רצוי לפחות 400 מ"ל

אגוז מוסקט, פלפל ומלח לתיבול

מפזרים מלח, פלפל שחור גרוס גס ומעט אגוז מוסקט על הפטריות.

מסדרים אותן בתבנית אפייה ומוסיפים את קרם הקוקוס, כשהרגליים חתוכות או טבולות בקרם (למניעת התייבשות).

רצוי לאפות בכלי עם מכסה המאפשר אידוי ושמירה על הלחות של הפטרייה לפחות במרבית משך האפייה.

בהתאם לסוג הכלי ולגודל הפטריות – אופים כ-40-50 דקות בחום 180 מעלות, או עד שהפטרייה מתרככת ומשנה צבע בחיתוך לגוון כתמתם-ורדרד.

• ניתן להכין גם בגרסה חלבית עם שמנת מתוקה ופרמז'ן, אז הטעם של הפטרייה מורגש יותר.

בתיאבון!