מרק חמציצים

כשהייתי צעיר מצמצתי את גבעוליו החמצמצים בהנאה מרובה. בעצם רובנו עשינו כך. אז לא ידעתי שמדובר בצמח פולש. בשבילי הוא תמיד יהיה חלק מנוף ילדותי. לפני כמה שנים גיליתי אותו מחדש והבאתי אותו לאחר כבוד למטבח שלי. שם, יחד עם עוד כמה מרכיבים פשוטים יצרתי מטעמים, ומהם יחיד ומיוחד היה המרק הזה שאני מתכוון לספר לכם עליו. החך תמיד ישתוקק להתרפק עליו, והניחוח שלו הוא סוג של שיר.
חמציצים

אבל לפני המתכון אני מוכרח לספר לכם על החומצה החומעתית שיש בו. היא תזיק לכלי הדם בכליות רק אם נגזים באכילתו. מן הסתם, לא ננשנש במשך שבוע מלוא הטנא חמציצים, כך שבאמת אפשר להירגע (אלא אם יש לך בעיות בכליות ונטייה לאבנים, ואז רצוי להימנע). החמציץ צומח בקבוצות, לעיתים במרבדי ענק. עליו תלתניים ונראים כשלושה לבבות המחוברים בקצותיהם, וכל כולו אכיל.

פרחים חמצמצים בסלט זה תמיד שוס, והם חברים מאד טובים של חסה או עגבניות. ואם כבר הזכרנו עגבניות, נחזור למרק. 

מרק המרקים: חמציצים ופונפוני סרפד

אז ככה: לסיר גדול נרצה 15 עגבניות יפות ובשלות, שני בצלים גדולים, 10 שיני שום, 2 פלפל צ'ילי מנוקים מגרעינים (אל תדאגו! גם הילדים טורפים), שורש ג'ינג'ר קלוף כ 5 ס"מ או יותר. צרור חמציצים שאוחזים בגבעוליהם בשתי ידיים רצוי עם הרבה גבעולי פריחה עסיסיים. ליטר קרם קוקוס בקרטון (יש סוג של 100% קוקוס והוא מומלץ) ועוד קרטון קטן של 400 מ"ל.

קוצצים דק: בצלים, שום, ג'ינג'ר וצ'ילי ושומרים בקערה אחת. את העגבניות גוררים בפומפיה ליצירת רסק. קוצצים את החמציצים לקטן קטן. בסיר מחממים רבע כוס שמן זית, מוסיפים בצל, שום ג'ינג'ר, ואת הצ'ילי ומקפיצים כמה דקות עד שהבצל הופך לשקוף. מוסיפים קרטון קטן של קרם קוקוס ובוחשים. מבשלים כחמש דקות ומוסיפים את רסק העגבניות והחמציצים. מוסיפים מים (כ-50% מהנפח הקיים), כפית מלח, מביאים לרתיחה ומבשלים על אש גבוהה עוד כ-15 דקות. טועמים. הטעם צריך להיות חמצמץ מאד ומעט חרפרף. אפשר לתקן עם לימון ואבקת פלפל צ'ילי. סוגרים את האש ומוסיפים ליטר קרם קוקוס. בוחשים וטועמים, מתקנים מלח לפי הטעם האישי.

באביב בשלב הוספת העגבניות אפשר, רצוי ומומלץ לשדרג עם הוספת קערת של פונפוני זרעי סרפד צעירים. בתאבון!

מרק חמציצים ופונפוני סרפד

רוצים לדעת עוד על צמחי בר ופטריות מאכל?

שתפו, שתפו

עוד מאמרים