במשך שנים קיבלתי את זה כתורה מסיני. היום קמתי בבוקר ותהיתי:
למה שצמח מאכל כל כך מקסים יכונה בשם כל כך מאיים?
אז גיגלתי 'חונק הדוב', ולתדהמתי גיליתי שמדובר בצמח אחר, האקוניטום,
שהוא כל כך רעיל עד שאינו מותר לשימוש רפואי כמעט בשום מקום חוץ מסין,
ובאנגלית שמו monkshood (על הדרך גם השתמשו בו נגד אנשי זאב בהארי פוטר).
הפרח שלו הכחול סגול אכן נראה כמו מצנפת, אבל כאן למזלנו נגמר הדמיון.
תכלס, מישהו שכתב את הערך וחיפש חומר על הצמח ראה את השם באנגלית
וניכס את הכינוי לצמח 'שלנו', ששמו כך רק בעברית.
Tropaeolum majus Nasturtium
שאצלנו כאמור נקרא כובע הנזיר, ובטעות חונק הדוב (שמישהו יזרוק מילה לויקיפדיה)
הוא צמח פולש שהגיע מפרו, ולשמחתנו נזרע בגינות רבות, חלקן ציבוריות.
כמעט כולם יודעים שמדובר בפרח מאכל, וטעמו מזכיר חרדל עם איזו מתיקות רעננה.
בינינו, הפרחים משדרגים כל סלט ביופי ובטעם, אבל כדאי לדעת שכל הצמח אכיל וגם מאד בריא.
בעלים יש אנטיביוטיקה טבעית, נוגדת חמצון. אכילת עלה אחד תפחית באופן דרסטי זיהום של דלקת גרון.
הם גם עוזרים לכיוח ואנטי פטרייתיים. הזרעים היבשים משמשים כמשתן טבעי ואת אלו הטריים
(שעכשיו, ביוני, זאת בדיוק העונה לאסוף, ותמיד יש הרבה מאד) אני אוהב להחמיץ עם מלח ועשבי תיבול כיד הדמיון הטובה.
בתאבון!