יחסית לשאר בני משפחתו (משפחת הסוככים)בעלי התפרחת המרשימה,
דל קרניים כרמלי הוא צמח צנוע ודל כשמו,
שכמעט אין מבחינים בו על רקע עושר צמחי האביב.
למי שרוצה להיות בטוח בזיהוי,
אני ממליץ ללטף את הגבעול כלפי מטה
ולגלות כי הוא מחוספס כנייר זכוכית.
הפרי דמוי המטבע כלל אינו עסיסי,
להפך, הוא זעיר, קשה ואפילו מחוספס,
אבל מרגע הנשיכה,
כשמנעד הטעמים הנע בין תפוז למנטה מתפשט לנו בפה -הכל טוב.
במשך שנים ניסיתי להשתמש בפירות במנות שונות
אך המרקם לא השתלב. ניסיתי למצות את הפירות עם סוכר,
השריתי את הפירות בוודקה,
ניסיתי לבשל אך לבסוף השלמתי
כי ככל הנראה מדובר בנשנוש שטח מגניב ותו לא.
כשפגשתי את שף Roei Tzadok והתחלנו לחשוב
ולפתח יחד מתכונים חדשים הנשענים על צמחי בר.
אחד מהצמחים הראשונים שרציתי להכיר לו היה הדל קרניים הכרמלי.
בשבוע שעבר זכיתי לראות את עיניו נפערות בהפתעה.
"הממ.." הוא אמר ועצם את עיניו, "צריך כאן ורמוט."
אז כתשנו פירות והשרינו שעה בורמוט והנחנו מעט בשמש כדי 'לפתוח את הטעמים', כמו שהוא אומר.
ונוצר לנו רוטב מופלא, לכל סלט ובעיקר אם יש בו תפוחים, מלפפונים, אגוזים ומעט כרפס הביצות.