חיזוק טבעי לגרון

אם הגשם היה פוקד אותנו כרגיל,

הרי שכבר הייתי זולל מלוא החופן ירוקים מהבר

וכרגיל מערכת החיסון שלי, אם לא לומר סופרמן, הייתה לכל הפחות שור הבר.

והעובדה היא שבשנים האחרונות כמעט לא הייתי חולה.

לא סופרים גירוד קטן בגרון כשהרגע התעוררת – בשביל זה

נועדו כפית או שתיים דבש (רוב) חרובים,

ומושבת הוירוסים  שזה עתה הניפה דגל במורד הגרון,

אורזת באופן מידי את פקלאותיה ומתקדמת לקורבן אחר, נוח יותר להתנחלות.

אבל כידוע גשם לא היה,

ואני מן הסתם לא אכלתי מספיק,

והפעם כשהכנסתי לפה את כפית הדבש,

כמעט יכולתי לשמוע את קולות הצחקוק שלהם מבית הבליעה.

וכמו שחששתי ככה בדיוק זה היה.

כאבי ראש סודקי גולגולת, שרפת יער חורכת גרון

ושרשרת רעמי עיטושים שזעזעה את החלונות בביתי כבום על-קולי.

תכלס שבוע שלם של סיוט, וכשזחלתי מתוכו רועד, כל מה שפיללתי לו

היה איזו חוביזה קטנה להעלים את הליחה בגרון ולשכוח שכל זה קרה.

אבל לא דובים ולא חוביזה.

ומה אני אגיד לכם, כמעט התחלתי לחשוב על סופרפארם,

כשלפתע נזכרתי שיש לנו גדר חיה של היביסקוס,

והיביסקוס הוא הרי מאותה המשפחה.

ולכל בני משפחת החלמיתיים יש מוצילג, שהוא החומר שאנחנו צריכים לקסם הזה.

תרופה טבעית לסילוק ליחה

אם חוביזה בנמצא, ארבעה עלים עם גבעולים, ואם היביסקוס 8-10 עלים.

לחתוך קטן-קטן, להשרות בכוס מים קרים כמחצית השעה,

העלים מפרישים את הריר למים

(לא מחזה מרנין ואם מדובר בילד מומלץ לשים בתה או במיץ),

מסננים את העלים ושותים את המים הירקרקים (ההיביסקוס אפילו הפתיע בטעם מרענן).

המוצילג סופח את הנוזלים שיש לנו בגרון, והכל יורד החוצה דרך מערכת העיכול.

לרוב כוס אחת מספיקה, לפעמים שתיים,

והנה חסכתם שבוע או אפילו שבועיים של שיעולים חנוקים.