סוף, סוף, סוף מצוי

אם אי פעם חלמתם לחיות באי בודד ולבקע דקל עבור ליבתו העסיסית, אתם קרובים להגשמת החלום
סוף מצוי, שורש סוף, ליבת סוף, צמח נחלים, "ליקוט זה בטבע שלי"

סוף מצוי הוא עשבוני רב-שנתי זקוף, נפוץ בכל הארץ. גדל ליד ובתוך מים רדודים, בגדות נחלים ובמעיינות,

בתעלות ניקוז של שטחים חקלאיים ואף מסביב לבריכות דגים.

מה מלקטים?

נלקט עלים לקליעה בכל השנה. נלקט למאכל חי רק אם נדע בוודאות שהמים נקיים,

ואם אין לנו דרך לדעת – נוותר (כי הצמח סופח מתכות וחומרים רעילים).

גם בשטחי בר מומלץ לאכול סוף מצוי רק לאחר בישול. נלקט מעט שורשים – רק אם יש כמות גדולה של צמחים באזור.

נלקט ליבות פריחה בחודשי החורף, ואפשר ללקט תפרחת מיוני עד ספטמבר.

איפה מלקטים?

אם אי פעם חלמתם לחיות באי בודד ולבקע דקל עבור ליבתו העסיסית, סוף מצוי יביא אתכם הכי קרוב להגשמת החלום,

אבל כמו כל צמח טעים – הוא לא מתמסר בקלות.

קודם נצטרך לבוסס במים קפואים בחורף או לדשדש בבוץ טובעני באביב

ואחרי הכל נסתכל על עלי הצמח ונתהה – מה יש פה לאכול?

ברוכים הבאים להרפתקה:

האמת, שגם אני, למרות שראיתי המון תמונות ושמעתי ים של הסברים, לא הבנתי לגמרי איך ללקט אותו

עד אותו היום שבו לקח אותי המורה שלי יד ביד, לתוך עומק תעלת ניקוז הגשמים,

ובואו רק נגיד שריח פרחים לא היה שם.

צללנו במים הקפואים ושם עם הרבה מישוש של ענפים חלקים ודוחים אחזנו לבסוף

בשורש עבה דמוי ידית שאותו משכנו והוצאנו מהמים.

שורש הסוף עמוס עמילנים, ואחרי ששוטפים אותו היטב, טוב

לקלות אותו במדורה או אפילו בתנור. טעמו המשובח הוא

ללא ספק פיצוי נאות על כל העבודה.

סוף מצוי, ליבת סוף, צמח נחלים, קורס ליקוט, "ליקוט זה בטבע שלי"
ליבת גבעול עסיסית

 

במשך הזמן גיליתי דרך

לשלוף ממרכז הגבעול את הליבה העסיסית (הנה כאן בתמונה למעלה) שהיא אמנם פחות

טעימה מהשורש, אבל לא צריך להירטב בשביל ללקט, ובכל זאת כדאי לראות הדגמה בשטח.

אפשר גם ללקט קצת פרחים ולאכול כמו שאוכלים תירס מהתפרחת דמוית הנקניקייה,

אך לא בשביל זה באנו עד הלום.

סוף מצוי בפריחה, "נקניקיות" סוף, צמח נחלים, "ליקוט זה בטבע שלי", קורס ליקוט.
שימו לב לפריחה דמוית הנקניקייה

 

מתכון להכנת פסטת קישואים-סוף פיקנטית

מתוך הספר- "ליקוט זה בטבע שלי"

מרכיבים:

20  קישואים טריים (רצוי עם קליפה כהה) | 10 ליבות גבעולי סוף |

2 פלפל צ׳ילי אדום | 4 שיני שום | 5 כפות שקדים פרוסים קלויים | לימון | שמן זית | מלח | פלפל

אופן ההכנה:

זאת מנה עם טעמים עדינים, וחשוב להקפיד על סדר הדברים:

ננקה את הצ׳ילי מגרעינים ונפרוס לפרוסות דקות. לאותה קערה נפרוס שום לפרוסות דקות.

בקערה נפרדת נפרוס את ליבות גבעולי הסוף (החלק הלבן בלבד) לפרוסות בעובי 1 סמ'

נפרוס את הקישואים עם ג׳וליאן לרצועות דקות, ללא המרכז של הקישוא עם הזרעים.

נחמם שמן זית במחבת, נוסיף את השום ואת הצ'ילי.

לאחר הקפצה קלה לכדי הזהבה (בלי לשרוף את השום)

נוסיף את פרוסות הסוף, נקפיץ עוד כמה דקות על אש לא גבוהה מדי, ונוסיף את

הקישואים ואת הפלפל. נערבב תוך כדי הקפצה לפרק זמן קצר (3-4 דקות) ונוריד מהאש. נוסיף מלח

ונערבב, נפזר מעל את השקדים הפרוסים ונסחט קצת מיץ לימון לסיום.

נתקן טעמים – ובתיאבון!

רוצים לדעת עוד על צמחי בר ופטריות מאכל?

שתפו, שתפו

עוד מאמרים