צמח קוצני מאד עם פירות בשלים בתחילת ספטמבר, סגולים מנומרים זעירים (3-4 מילימטר).
כל אחד מהם מלא בשניים-שלושה זרעים, אותם מומלץ לירוק עקב קיום חומרים משלשלים.
אזהרה: לאחרונה אני שומע פה ושם דיווחים על בחילות והקאות כתוצאה מאכילת הפירות
ויתכן כי חלק מהאוכלוסיה אלרגית כך שהייתי טועם בקטן מחכה ואם הכל טוב ממשיך משם.
לאכול אותם כבודדים לא מתגמל. וכך, למרות טעמו המתקתק והמיוחד, גם אלו שכבר מכירים – לרוב מוותרים.
האמת שגם אני הסתפקתי בנשנוש פה ושם והסיפור היה נגמר כאן אלמלא יום אחד
חשקה נפשי לטעום ליקר אשחר.
היה לי ברור שזה הולך להיות מבצע לא פשוט בכלל כי אזדקק לכל הפחות לקילו פרי.
הגעתי לעץ מצויד בכפפות עבות, קערות ומה לא?
ותוך כדי הקטיף גיליתי שאם שמים קערה מתחת לענף וטופחים עליו מלמעלה בעדינות
(רצוי לא עם היד, כי קוצים..), רק הפירות הבשלים נופלים לקערה.
באותו יום אספתי כמות נאה שכללה גם הרבה עלים וחרקים.
מים עד קצה הקערה פתרו את הבעיה הזאת:
הפירות למטה, וכל השאר צף למעלה ומסולק בעדינות.
תוך כדי הכנת הליקר נותרה לי כמות מיץ קטנה, וכשטעמתי ..
אין לי מילים כדי לתאר את הטעם, רק אומר שכל מי שהגיע לסדנת ליקוט בסתיו שעבר
וזכה להכין ולטעום מיץ אשחר מצונן בקרח – מצמץ איתנו בהנאה ובקול. השנה הם הקדימו וכבר אפשר למצוא.
הליקר יותר מהכל הזכיר בטעמו קרם דה קסיס.
כשחיפשתי עוד נתונים על האשחר הארץ ישראלי ברשת נדהמתי לגלות שכמעט אין.
ולעיתים אף מייחסים לו תכונות רפואיות שבכלל קשורות לאשחר ממין אחר – אשחר רחב עלים.
תוך כדי החיפושים מצאתי רשימה מדהימה על שימושים וטרינרים
עם צמחי הבר של ארץ ישראל, המבוססת על ידע בדואי – כאן והגדרות ממש משעשעות במילוג.
מתכון לליקר אשחר ביתי:
מרכיבים:
קילוגרם פירות אשחר נקיים
750 גרם סוכר חום.
אופן ההכנה:
בצנצנת מעוקרת (אני מרתיח אותה בסיר) להניח שכבות של פירות וסוכר (להתחיל ולסגור בסוכר).
לשים מעל הפתח בד גזה או חיתול ולהניח להשרייה לפרק זמן של כשלושה שבועות.
לערבב מידי יומיים כי הסוכר יורד לתחתית.
התערובת מפרישה נוזלים עד שלבסוף נוצר מעין סירופ עם פירות מעוכים.
כעת מסננים, רצוי בבד שאפשר לסחוט כי חבל על כל טיפה.
ולהוסיף את האלכוהול האהוב עליכם, ביחס של 1:1 .
ניסיתי כמה סוגים ואני מעדיף וודקה איכותית.
אם רוצים משקה חזק לשוטים קפואים כדאי להוסיף כמות כפולה של אלכוהול ולשמור בפריזר.
ושיהיה לכם לחיים!
