תיאור כללי, מתי ואיפה מלקטים ( מתוך הספר ליקוט זה בטבע שלי)
פקועה היא פטריית דפים עם כובע מוצק ומנעד רחב של צבעים. בעלת רגל מרכזית עם טבעת אחת או טבעת כפולה.
הסוג שכיח בארץ ומונה כ-50 מינים שחלקם רעילים.
גדלה על האדמה, בחורשות, בגנים, בשדות בור ובשדות חקלאיים, חובבת אזורי מרעה.
לחלק ממיני הפקועות, בעיקר בצעירותם, יש דמיון לאמניות רעילות (פטריות לבנות),
ובין השאר, מסיבה זו אינה מומלצת לליקוט ללקטים חסרי ניסיון עם פטריות.
נלקט לרוב בחודשי החורף, דצמבר עד פברואר.
באזורים מושקים יכולה גם לחרוג מטווח הזמן הזה
סימני זיהוי:
כדי לשלול רעילות בפקועות יש לחתוך את קצה הרגל,
לחכות מעט ולחפש סימני הצהבה (שעשויה להופיע גם במינים שאינם רעילים, אבל אנחנו מעדיפים להחמיר ונימנע גם מהם);
ובעיקר להריח, כי אם יש ריח כימי לא נעים עד רע – זו בוודאות פקועה רעילה.
הסוג ׳פקועה' כולל כמה פטריות מאכל משובחות, למשל, הפקועה הדו-נבגית,
שממנה בייתו את השמפיניון ואת הפורטבלו, פקועה יערית, ברזילית, מצויה, ועוד.
אבל בנוסף להן, כאמור, יש גם כמה לא אכילות ורעילות, לכן בכל מקרה – יש
להתנהל איתן מאד בזהירות! זה אומר שיש לבדוק כל פטריה לפני שהיא נכנסת לסל בהתאם להסבר הקודם.
כשיש ספק
בפטריות – אין ספק!
משאירים אותה
בשטח
לאחרונה יצאתי עם קבוצה ליער, כשלפתע נתקלנו בפקועה שמנה, צעירה ויפה. חתכתי את קצה הרגל
כדי להדגים את בדיקת הפטריה, והיא כאילו הבינה שאנחנו בשיעור, הגיבה והצהיבה.
הסברתי על הריח שאמור להיות לא נעים, כמו יוד או פשוט כימי, אבל הפעם זה היה קלוש.
חלק כרכמו את האף וכמה אמרו שהריח פטרייתי נעים, ובכל זאת, היא הצהיבה, כלומר– יש ספק.
יום ליקוט בגולן
האמת ניתנת להיאמר שעלינו לרמת הגולן בגלל סיפורי הפורצ׳יני שכל השבוע עלו באינטרנט. ואותן לא
מצאנו (יללות ודמעות), אבל כבר בעצירה הראשונה, תוך כדי חילוץ עצמות, מצאנו פקועה ענקית ומוצקה
שהוכיחה מידית את המשפט – טובה פקועה אחת ביד משתי פורצ׳יני “על העץ״. משם נסענו לבקר בחורשת
אורנים שהניבה כמה פקועות קטנות ושמנמנות, ואז פשוט נתקלנו בסבך אלונים, שאמנם גרם לנו לזחול על
הברכיים, אך תכף גם התחלנו ליהנות ממש ברצינות. הנה גושית צהבהבה ענקית… בעצם שתיים, שלוש…
וואוו. והנה משפכניות כחלחלות מציצות מבעד העלים, וכאן לבדיות, ועוד פקועות, המון פקועות, כמעט אי
אפשר ללכת בלי לדרוך עליהן, ומה אני אגיד לכם – פשוט אושר מזוקק.
המלצות:
עוד כשאנחנו בשטח נוודא שאין חורי תולעים בפטריות בבדיקת בסיס הרגל – אם אין נקבים, הפטריה נקייה;
אם יש נקבים, חותכים כמה סנטימטרים מהרגל. אם הנקבים מגיעים קרוב לכובע, נשאיר את הפטריות בשטח.
בבית יש לנקותן ביסודיות מכל פירור של אדמה, באמצעות מכות עדינות על כובע הפטריה או בניגוב עם
מטלית יבשה. ככלל לא מומלץ לשטוף פטריות במים כי הן סופגות, והמרקם יהיה פחות טוב.
פקועות צלויות מוקרמות
מרכיבים:
10 פטריות או כמות מקבילה לסלסלת פטריות | חמאה/שמן זית | 4-5 שיני שום | 1-2 כפות חומץ
בלסמי | חצי מיכל שמנת להקצפה (כ 125- מ״ל) | פלפל שחור גרוס בינוני | אגוז מוסקט | מלח
אופן ההכנה:
פורסים את הפטריות לפרוסות בעובי של כ-2 ס״מ. פורסים שום לפרוסות דקות, מחממים מחבת,
וכשהיא לוהטת, קולים מעט את הפלפל השחור. מוסיפים את פרוסות הפטריות וצולים אותן היטב משני הצדדים
עד שאין כלל נוזלים במחבת. מוסיפים חומץ בלסמי ומערבבים עד שהחומץ מצטמצם. מוסיפים חמאה
או שמן זית. מערבבים ומוסיפים את פרוסות השום. ממשיכים להקפיץ כמה דקות עד שהשום מתרכך,
מתבלים בעדינות באגוז מוסקט ובמלח ומוסיפים את השמנת. מנמיכים את האש ברגע שיש בעבוע,
נותנים לשמנת להיצבע בצבע העמוק של הפקועות, טועמים ומתקנים טעמים.
הארומה עשירה בניחוח עמוק של יער, והטעם… אתם תבינו כבר בביס הראשון. בתיאבון!
