במבט חטוף אפשר להתבלבל בין צמח רעיל זה לידידנו השומר.
אם נתעמק נבחין שצבעו הירוק הרבה יותר כהה
ומבנה עליו הנוצתי הרבה יותר גס ומפוזר.
ובכן מי שרוצה לוודא ורצוי,
ימולל את העלים והעדר ריח האניס יאשר לו ללא שום ספק,
שזהו הכלך. ( מבוטא כמו גזר)
אוטוטו.. בחודש פברואר הכלך מתחיל לשמור על שני סודות מעניינים:
הראשון, כמוס במעטפת צמחית ירוקה וסגורה (ראו תמונה)
ואלו ניצני הפריחה שלו, שכל עוד לא פרחו וקרעו את המעטפת,
ניתנים לאכילה (לאחר עיבוד ובישול) ונחשבים מעדן.
ניצנים ירקרקים בלבד ורק לאחר שנפטרתם מכל עלעל זעיר העוטף אותם.
הרתחתם, סיננתם ועכשיו תקפיצו לפי המתכון האהוב עליכם.
אני מעדיף הכי פשוט בשמן זית עם שום ובצל.
הסוד השני הוא למתקדמים, רק בינינו -כן?
שמעתם על אוזנית הכלך?- פטריית המאכל המשובחת.
הגדלה בסביבת הצמח ולעתים אף על שורשיו.
ובכן גם היא תהיה שם ואם נמצא כמה מהן זאת כבר תהיה ארוחת שחיתות ברמה אחרת לגמרי.
