כשהייתי צעיר, סבתי עליה השלום הייתה חולטת עלי זית
לתה עכור ומר שהייתה שותה נגד כל מיחוש ובכל הזדמנות.
פעם אחת, כשהייתי אצלה במשק בחופש הגדול, חליתי בדלקת ריאות
והיא הכריחה אותי לשתות כוס מלאה כל שעה שעתיים
ואפילו הדבש שהיא הכניסה לספל לא הצליח לטשטש את הטעם הנורא.
כשלמדתי ארומותרפיה וצמחי מרפא,
המורה שלי דיבר במשך שעות על הפיטוכימיקלים ובעיקר על האולאורופין,
המצוי בעלי הזית. נדמה היה שאין בעיה שהוא אינו יכול לעזור כנגדה.
אבל היום, משום מה, מרבית האנשים מעדיפים לקנות תרופות
במקום לצאת רגע לחורש ולקטוף עלים.
יש המון מידע ברשת על עלי זית אבל כאן
יש גם הרבה מקורות עם מחקרים.
לפני הכל שימו לב!
תה עלי זית עשוי לבוא בסתירה עם תרופות כימותרפיות,
לנוטלי קומדין או מדלל דם אחר מומלץ להתייעץ עם רופא טרם שתייה
ובאופן כללי ממליץ להתייעץ יש להתייעץ עם הרבליסט לפני טיפול.
מתכון להכנת תה עלי זית
יש לנקות היטב את העלים על ידי השרייתם
במי סבון אקולוגי ואז שטיפה תחת מים זורמים.
מבשלים כמות גדולה של עלים (100-150) על כל ליטר מים.
לאחר הרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים במשך 15 דקות נוספות.
מסננים וזורקים את העלים. לאחר שהנוזל מצטנן,
מעבירים לבקבוק זכוכית לשמירה במקרר.
להכנת התה יש להשתמש בכמות קטנה של התמצית (כ-1/2 ס"מ בכוס)
ולהוסיף, בשל מרירותה הרבה,
תה עם צמח דומיננטי כמו לואיזה, רוזמרין, מרווה וכד'
והייתי מוסיף חצי כפית דבש או רוב חרובים או אגבה.