על דבש ויהלומים

בעולם העתיק זרע החרוב היה מידת המשקל המקובלת (כחמישית גרם) לאמוד יהלומים ואבני חן ושמו נותר עד היום - קרט. כעת אנחנו כבר יודעים שהזרעים אינם זהים במשקלם, ואיזה טייקון קדום כנראה התעשר מכל העניין..
דבש חרובים, רוב חרוב

אבל את כל האינפורמציה המעניינת הזאת אפשר למצוא בגוגל. לעומת זאת את תבשיל התורמוס – חרוב המעולה – או בשמו הקליט תורמוחרוב, שלמדתי להכין מ Offer Abel  – ובכן זה כבר סיפור לגמרי אחר שאפשר למצוא אותו כאן, ממש למטה.

אבל לפני שאתם מקבלים סיפור אני רוצה לקטר מעט..

כל שנה, בשיא עונת החרובים, יש משהו מקומם לראות עצים עמוסי פירות, מזינים ונהדרים, הנושרים לאדמה להיות מזון לתולעים, במקרה הטוב, או נאספים כאשפה המלכלכת את הרחובות. אם היה זה עץ אפרסקים, למשל, האם היה נשאר פרי אחד על העץ?

שאלה רטורית, ברור שהיינו טורפים את כל הפירות, יתכן שאף מכרסמים כמה עלים שמנמנים ליתר ביטחון. אם כן, איך יתכן שהחרוב, המתוק, המוגדר כמזון בר קיימא, העשיר בחלבונים, פחמימות ושומנים, המשמש כתרופה לכל כך הרבה תחלואים, אשר הופך בזמן קצר למשקה מחייה או בהשקעה של כמה שעות, לדבש או קמח משובח – ועדיין לא הזכרנו את הקטניות – זרעיו, ובישולם למעדנים ודייסות, כך נזנח?

זרעי חרוב, תורמוחרוב, קטניות חרוב

איך יתכן?

התשובה פשוטה, אם גם מעט עצובה – זמינות!

אנחנו רגילים לקנות את הסיפוק שלנו, ואם חייבים דבש חרובים בארון, יש את הזול מטורקיה או שנשקיע בצנצנת הקטנה ללא תוספת הסוכר, אבל בחיאת, עזוב אותך מכל העבודה..

אז יש לי הצעה חברים, הורים, דקה לפני שאתם לוקחים את הילדים, שוב, לגזור חיות מנייר צבעוני או לעוד מנגל, חפשו ברשת מתכונים לחרובים – יש המון. הצטיידו במזמרה וכמה קערות, אולי אפילו תדליקו מדורה קטנה בשטח, ותעשו לכם חוויה משפחתית שהיא על הדרך גם פעילות חינוכית, מדהימה וטעימה!

והילדים, לא ישכחו לכם אותה, בכל החיים.

הכנת דיבס (רוב) חרובים:

אז נכון שזאת אולי העבודה השחורה ביותר, אפשר לומר הסיזיפית מכולן, אבל כל שנה בקיץ, אני בעצמי ניגש למלאכה, אם לא ברצון, אז בחשק של גרגרן כי בסופו של התהליך: חיתוך החרובים במזמרה לפיסות קטנות ברוחב של חצי סמ', השרייתם במים ל 16 שעות, סינון הפרי (שניתן לייבש בתנור ולטחון לאבקת חרובים) ובישול הנוזל בלבד כחמש שעות לאידוי המים, אקבל את נקטר האולימפוס, או בשמו העממי רובּ (כי דבש זה רק של דבורים) חרובים. ומי שלא טעם את המתוק הנפלא הזה עם ארומת השוקולד המריר, שיבוא אלינו לאחת הסדנאות או טוב יותר לקורס – 'טעמי בר' – ההרשמה בעיצומה.

דבש חרובים, רוב חרוב

וכמעט שכחתי, אז הנה:

בתהליך הכנת הרוב אנחנו חותכים את החרובים כדי להיפטר מהזרעים אשר קליפתם מכילה טאנינים מרים. אולם זרעים אלו (תסתכלו בתמונה) הם בעצם קטניות שניתן להשרות אותן במים ללילה ולאחר מכן לבשל אותן כשעה עד שעתיים עד שהן מעט מתנפחות וקליפתן החומה נסדקת. מומלץ בתהליך הבישול להחליף פעם אחת את המים ובשום אופן לא לשים מלח.

מתכון לתורמו-חרוב

שתי כוסות זרעי חרוב מבושלים ורכים

מיץ סחוט מלימון גדול

כף כמון

ושיהיה לכם בתאבון!

רוצים לדעת עוד על צמחי בר ופטריות מאכל?

שתפו, שתפו

עוד מאמרים