קייצת מסולסלת או קייצת קנדית היא צמח שמרבית האנשים לא מתים עליו, וזה עוד בלשון המעטה.
האמת שאי אפשר להאשים אותם, בעיקר אם יש להם גינה,
כי הצמח הזה יודע לתת לך, הגנן החובב, עבודה, כמו שאומרים, בלי עין הרע. תעקור אחד – ותכף יבואו עוד עשרה.
בסדנאות שלי לקראת הקיץ אני מרבה ללמד על הקייצת כי הטעם שלה מפתיע במנעד טעמים חרפרפים שנעים בין רוקט לפלפל.
אבל יש גם בעיה של מרקם, העלים שעירים, ורק אם תקצוץ אותם קטן קטן – זה יעבוד לך במנה. עבודה, כבר אמרנו.
כך שבמשך השנים יצא לי ללקט אותה פה ושם, יותר כגימיק מאשר אוכל אמיתי.
בשבוע שעבר קפצתי עם חברי אוהד רוט למשק לוי בשעל. הוא המשיך לקפץ בין התלמים ללקט אוסנה ושאר פירות יער,
ואני פשוט עפתי על הקייצת הקנדית הבשרנית שגדלה שם בכל פינה. איש איש וענייניו.
איך מכינים תבלין קייצת נהדר:
בבית פרשתי אותה על מגשי מייבש המזון למשך עשר שעות בטמפרטורה של 55 מעלות, (אפשר גם בתנור עם דלת מעט פתוחה.)
והיום טחנתי את העלים היבשים עם חופן של מלח אטלנטי, ומה אני אגיד לכם – הצלחה!
מלוח וחרפרף-מפולפל עדין שמתפתח לך בפה בנעימות. עם בשר ודגים, גבינה…ומה לא? אני כבר מת לעשות איתה ניסויים.
הנה, כאן, בצנצנת הקטנה שבתמונה, אפשר לראות את האוצר.
