ימי קורונה
אתמול כל כך התגעגעתי ליער. לשדות הבר, אפילו לשבילי העפר.
לשבת על האדמה, להישען על גזע
לטרוף בעיניים צמאות את כל האביב שקורה שם עכשיו בחוץ -בלעדי.
וכמו שאתם יודעים, כשגעגועים באים לבקר,
לרוב מתגנב פנימה גם איזה עצב קטן
וזה כבר יכול להיות מסוכן,
בעיקר בימים לא פשוטים אלו, שגישה חיובית יכולה לשנות הכל.
אז קמתי מיד, יצאתי למרפסת לקטוף מהאדנית מעט מליסה רפואית ולחלוט תה.
זה נדיר מאד לתפוס אותי מהלל צמח משתלה על פני אחיו הגדלים בר בטבע.
כי לרוב הערכים של צמחי הבר כפולים או אפילו משולשים מאלו המבויתים
אבל במקרה של המליסה, הצמח טופח במשך שנים רבות
עבור השמנים האתרים המעולים שלו
ולכן דווקא הצמח מהמשתלות הוא העוצמתי יותר.
אפשר לומר שהמשפט 'אל תסתכל בקנקן' מתאים למליסה כמו כפפה ליד.
אפשר לראות בתמונה עד כמה הצמח נראה חסר ייחוד
אבל כמה עלים חלוטים בתה עם קצת קינמון (כי זה טעים)
הם כל מה שצריך כדי להחזיר ברק לעיניים ותקווה ללב.
המליסה מרגיעה חרדה וחוסר שקט,
מקלה על כאבי ראש ממתח נפשי,
מסייעת להירדמות ושינה טובה ומשפרת מצב רוח כללי.
אפשר כמעט לומר שמדובר בצמח חובה לזמן הזה.
היא מכילה חומצה קפאית וחומצה רוזמרינית שני חומרים אנטי ויראלים חזקים.
מכילה אאוגנול, חומר הנוגד דלקות ומרגיע כאבים.
מקלה על בעיות עיכול, כאבי בטן ונפיחות, מסדירה מחזור נשי ועוד.
מומלצת לתלמידים כי משפרת זיכרון, בעיקר את היכולת לאגור מידע ולשחזרו.
שימו לב!- לא מומלצת לנשים בהריון או למטופלים עם תחליפי הורמונים של בלוטת התריס.
