מקרה קלאסי של תמונה ששווה 1000 מילים

להכין דבש (רוב) חרובים ממש לא מסובך וכל אחד יכול אך אם כמות הרוב גדולה יותר מצנצנת דבש קטנה. מדובר בעבודה פיזית קשה.

אומרים שמי שרוצה לצפות בפיות מרקדות יגיע לעץ עוזרר אדום, בשעות הבוקר המוקדמות ויחכה בסבלנות

זה יקרה בסתיו – אתם תלכו לתומכם בדרך, ולפתע תתקלו בעץ שאלמוגים אדומים תלויים מענפיו. ראשית כל – עצרו!
אחר כך, בשביל הנימוס, קודו קידה קלה; עומדת לפניכם אלה, ולא סתם אחת – אלא אטלנטית

כבר כמה שנים שאני מתענג בסתיו על עסיס אשחר ארץ ישראלי.

אחד מעצי/שיחי הבר היותר שכיחים בארצנו, ולמרות זאת כמעט שאינו מוכר כאכיל – לגרגרני האזור.

'תרופת סבתא' נהדרת שעוזרת להקל על החום בימי הקיץ הלוהטים.

שומעים? את קוביות הקרח הנוקשות בכוס הלימונדה האדומה והמרעננת, או בחישת כפית דבש החרובים בספל התה החמצמץ והטעם.. פשוט אלוהי. הנה כל הסלטים והתבשילים מסתדרים בסך ומחכים, כמוני, לבזיקת הסומאק.

עובדה בשטח היא שחזירים מטורפים על בלוטים. גם צבאים, דורבנים, עופות וחרקים.
כאן בתמונה אפשר לראות הבדלים ולזהות את המינים.

מתבלים איתו תבשילי קדירה, מכינים דאל משובח ואפילו טוחנים ומכינים מעין פיתות על הסאג' ללא גלוטן.

שפע של עסיס מתוק חמצמץ.