למי כאן יש ניסיון בליקוט? אני לרוב שואל את המשתתפים בסדנת הליקוט, ויד או שתיים מתרוממות בהיסוס. מישהו אסף צנוברים כשהיה קטן? עוד ידיים עולות. תותים? או פטריות? ולאט לאט ההבנה מחלחלת שתכלס – כולנו לקטים.

לא משנה אם אנחנו חוגגים ל"ג בעומר, יום העצמאות או שרק התאספנו לאיזו חגיגה משפחתית ביער, מתישהו נאסוף אבנים למדורה, נשלוף מנגל, צידניות יפתחו ואנחנו נתכונן להכנת הצהרים בסגנון 'על האש' חופשי. איך קרה שבמדינה חמה כמו שלנו התמכרנו לתחביב כל כך לוהט? – לא ממש מובן, אבל עם כל הכבוד לתהיות – ככה זה. ואם כך, בואו נהנה מהחברה, נאכל יחד אוכל טוב מסביב לאש ונחזור כולנו בשלום הביתה (רצוי עם שקיות הזבל בתא המטען, כדי שהטבע יישאר נקי גם לפעם הבאה שנבוא לבקר אותו).

כשהייתי זאטוט בגובה ברך והשתרכתי בכפר אחרי סבתי, עליה השלום, שהייתה גם מורתי הראשונה לענייני ליקוט, ראיתי אותה לא פעם קוטפת צמחים בשרניים אלו בשולי השדות ומצקצקת לתרנגולות ולברווזים, שהיו באים בריצה לחטוף את מעדן  הריג'לה מידיה. היא לא ידעה שמדובר בצמח בר אכיל גם לבני אדם – עובדה שגיליתי רק שנים רבות לאחר מכן. עד היום ריח העלים הקצוצים מזכיר לי אותה, עומדת ליד הגדר, שביס פרחוני עוטף את שיערה וכמו תמיד אומרת, "אבויה, הכנתי  קוסקוס ועריסה כמו שאתה אוהב – תשב לאכול. "