ריג'לה – מזון על
כשהייתי זאטוט בגובה ברך והשתרכתי בכפר אחרי סבתי, עליה השלום, שהייתה גם מורתי הראשונה לענייני ליקוט, ראיתי אותה לא פעם קוטפת צמחים בשרניים אלו בשולי השדות ומצקצקת לתרנגולות ולברווזים, שהיו באים בריצה לחטוף את מעדן הריג'לה מידיה. היא לא ידעה שמדובר בצמח בר אכיל גם לבני אדם – עובדה שגיליתי רק שנים רבות לאחר מכן. עד היום ריח העלים הקצוצים מזכיר לי אותה, עומדת ליד הגדר, שביס פרחוני עוטף את שיערה וכמו תמיד אומרת, "אבויה, הכנתי קוסקוס ועריסה כמו שאתה אוהב – תשב לאכול. "