צריך רק לגעת באשכול הפירות השמנוני למגע והדביק מעסיס כדי להבין את כל מה שצריך להבין.
אוג הבורסקאים, או בשמו העממי סומאק, הוא פלא טבע אמיתי – אשכולות אדומים־ארגמניים שמאירים את הרי ירושלים, את רמת הגולן ואת הגליל בקיץ הישראלי.
כל שנה, כשאני יוצא ללקט את האשכולות הבשלים, אני מתרגש כמו ילד מאוהב. איך אפשר שלא? רגע אחד של מגע בפרי, והלשון כבר מדמיינת את החמיצות הנהדרת שמרעננת את כל הגוף.

החומץ שמרפא
אוג הבורסקאים, או סומאק, הוא הרבה מעבר לתבלין צבעוני וטעים – הוא אוצר בריאות אמיתי.
יש בו יותר נוגדי חמצון מפירות יער, יותר ויטמין C מתפוז, והוא נחשב למעכב הזדקנות טבעי (אנטיאייג'ינג).
הוא מאזן רמות סוכר, מפחית כולסטרול, מונע עמידות לאינסולין, מחזק את מערכת החיסון ומרגיע כאבי שרירים.
לא פלא שכינו אותו “הזהב האדום” – שיקוי חמוץ־בריא שמאזן גוף ונפש.

איך מזהים סומאק אמיתי?
האשכול הארגמני המזדקר הוא סימן ההיכר הבולט ביותר של הסומאק.
עלי העץ משוננים, הפירות דביקים ומבריקים מעט, וצבעם אדום־כהה. אם אתם רואים אבקה סגולה מדי על המדף – זה לא סומאק אמיתי.
יש מי שטוחנים עדשים, מוסיפים מי סלק ומלח לימון, ומוכרים את זה כתבלין — אבל שום חיקוי לא ישחזר את הטעם העדין והעמוק של הצמח המקורי.
בסדנאות ליקוט שלי אני נותן למשתתפים לטעום מהאמיתי ומהמזויף – וכולם, בלי יוצא מן הכלל, מזהים.
כי את המנעד הטבעי והחמוץ־עמוק של סומאק אי אפשר לזייף.
איפה גדלים עצי אוג הבורסקאים?
עצי הסומאק גדלים ברמת הגולן, בגליל המערבי, בהרי ירושלים ואף בכרמל.
בסתיו, בחודשים אוגוסט וספטמבר, מתמלאים ההרים באשכולות אדומים ועסיסיים.
אז אם תבחינו בענפים עמוסי פרי ארגמני ועלים משוננים – מצאתם את הזהב.
ומי שרוצה להיות בטוח לגמרי, יכול להצטרף לסיור ליקוט מודרך – חוויה של טבע, טעם ולמידה.
אני מלמד על סומאק פעמיים בשנה, ביער ביריה, לצד עוד פירות בר מופלאים –
סדנת ליקוט אחת למבוגרים ואחת למשפחות, והן מתמלאות מהר, אז כדאי להזמין מקום מראש.
איך מכינים תבלין סומאק ביתי
- קוטפים אשכולות בשלים ומפרקים את הפירות הקטנים והדביקים למגש.
- מייבשים אותם בשמש במשך כמה ימים.
- טוחנים במטחנה חשמלית פשוטה (כמו של “מורפי ריצ’רדס”), שאינה שוחקת את הזרעים אלא מפרידה את ציפת הפרי.
- מנפים במסננת – ומה שעובר דרכה הוא הצוף החמצמץ־אדמדם, ממש זהב אדום טהור.
- את האבקה שומרים בכלי סגור במקום יבש, והיא שומרת על טעמה המשובח גם במשך שנה שלמה.
הזרעים שנותרו במסננת? החזירו אותם ליער – הטבע כבר יודע מה לעשות איתם.
סומאק – טעם החיים
אין כמו טחינה טרייה עם סומאק.
דגים, סלטים, גבינות, בצל מוחמץ, ואפילו אבטיח עם בולגרית – כולם מתרוממים בזכות הבזיקה החמוצה־מעוררת שלו.
אפשר גם לחלוט אשכול קטן במים רותחים ולהכין תה סומאק מרווה וחמצמץ.
ואם מוסיפים כפית דבש חרובים? זה כבר טעם של גן עדן.
בקיץ, אשכול קטן בתוך כוס מים קרים הופך מיד ללימונדה ורודה טבעית ומרעננת.
ליקוט של אהבה
בסוף הקיץ, כשהשמש עוד חמימה אבל הימים מתקצרים, מגיע זמן הליקוט.
בכל שנה אני יוצא שוב אל ההרים, נוגע באשכול הפירות הדביק, מריח את ניחוח החמיצות, ומרגיש איך האדום הזה חוזר לזרום בי.
כל אשכול מזכיר לי למה אני יוצא לשטח – בשביל הרגע שבו הטבע והלב נפגשים.
אז אם חשקה נפשכם בקורטוב טבע אמיתי – קומו מהכורסה, מצאו עץ סומאק, ותנו לאדמה ללמד אתכם שוב איך טעם החיים באמת צריך להיות. אם מתחשק לכם לדעת עוד על אוג הבורסקאים תוכלו ללמוד על הסומק בספר ליקוט זה בטבע שלי – מדריך ליקוט.
לחיים, לבריאות ובתיאבון!
צילום תמונות: ענת קולומבוס




