תיאור כללי, מתי ואיפה מלקטים
אהל הגבישים הוא צמח בשרני שרוע ממשפחת החיעדיים
שעליו השטוחים וגבעוליו מכוסים שערות בלוטיות נוצצות ממלח.
גדל בחופי הארץ, על מצוקי כורכר ועל מדרונות הפונים לים.
ברצועת החוף נבדוק תמיד שלא נכנסנו בטעות לשמורה.
הצמח מתנתק בקלות מהאדמה, כך שצריך להיזהר
בעת הליקוט ולא למשוך אותו כלפי מעלה.
נלקט עלים בודדים ממרץ עד מאי. נמשש בעדינות את מרקם העלה ונריח את ריחו המיוחד.
אהל הגבישים, או בשמו הקולינרי – "חסת הקרח", תמיד יפיק קריאות התפעלות מכל הסובבים.
נדמה שהוא בכלל איזו חית ים שהחליטה לפתע לצאת מהמים ולצמוח על היבשה.
גם המרקם הבשרני ומנעד הטעמים שנע בין חמוץ למלוח מזכירים מאד את רבגוניות הים – לא סתם בחרו בו
שפים רבים ללוות מנות ים משובחות.
אפשר לצרוב את העלים ולקבל טעם מעט מעושן,
אבל אני ללא ספק מעדיף אותו חי בסלט ירוק חמצמץ שיש בו גם תותים או אפרסקים טריים.
סלט ים אביבי
מרכיבים:
צרור עלי סלק מצוי מהשדות
(ורק אם לא מצאנו, אפשר להסתפק בעלי תרד בייבי)
חצי חבילת תותי שדה טריים
3-4 עלי אהל הגבישים
2 חופנים של עלי מלוח קיפח או רגלני
אופן ההכנה:
נשרה את עלי האהל במים לרבע שעה ונשטוף אותם היטב כדי להיפטר מכל פרור חול.
במקביל נרתיח בסיר שמן עמוק ו"נצ'פס" את עלי המלוח לכמה שניות כדי שהמרקם יהיה פריך, והעלה עדיין ירוק.
נשים בצד בקערה מרופדת בנייר סופג.
נקרע את עלי הסלק ואת עלי אהל הגבישים לחתיכות של ביס.
נקצוץ את התותים לרבעים ונוסיף. נתבל במעט שמן זית ונערבב.
לפני ההגשה נפזר את צ'יפס עלי המלוח. הטעם מאד פרשי מתקתק-חמצמץ.
תוספת מומלצת: מעט פרמז'ן מגורר.
