טיון דביק הוא בן שיח הנפוץ בכל רחבי הארץ, חובב אדמות רוויות מים – בעיקר בקרבת אדם:
נמצא אותו בתעלות, שולי דרכים, שולי שדות, קרקעות מוצפות זמנית באזורי בנייה ועוד.
מצוי גם בקרבה למקורות מים בשטחי בר.
בקיץ קל לזהותו כשרואים שיחים ירוקים עם פריחה צהובה על רקע הנוף היבש,
ובעיקר דרך ריחו העז והייחודי.
במגע חשים את דביקות העלים והפרחים בעיקר כשממוללים אותם.
עזרה ראשונה:
לטחורים
איך שלא נדבר על זה, טחורים זה סיפור מהתחת.
ומי שיש לו בעיה כזאת, לרוב מתבייש לדבר עליה עד שהייסורים מכריעים את הבושה.
ובכן, אם זה אתם או שאתם מכירים מישהו שסובל, בינינו זאת בעיה די שכיחה,
בוודאי תשמחו לשמוע שטיון דביק, יכול לעזור.
ובין יתר תכונותיו הוא מכווץ, מחטא ועוצר דימומים.
אם אתם כבר בדרך להרבליסט קליני, כנראה, יש לו משחה עם טיון דביק – למריחה.
אבל אם אתם עדיין במבוכה או צריכים עזרה ראשונה,
ארגנו לעצמכם טבילה במים שנחלטו בהם צרור עלים של טיון, ותבוא עליכם ההקלה.
באמבט ישיבה זה מעולה, ולמי שאין – אפשר להשתמש בגיגית רחבה מספיק כדי לשבת בה.
כעת נקטוף מהטיון הדביק צרור עלים ופרחים.
נקצוץ ונחלוט אותם במים רותחים.
נצנן את הנוזל ונוסיף לגיגית שכבר מילאנו בה מספיק מים כדי שאחרי המזיגה הם יהיו פושרים.
מומלץ לשבת בפנים 10-15 דקות ולצאת בזהירות.
לחתכים ופצעים:
הטיון מעולה בהיותו מקריש דם חיצוני המדביק את הפצע ומחטא. ממוללים את העלים עד להגרת נוזל ומניחים ישירות על המקום הכואב.
לסדקים ופצעים קשים בכפות הרגליים:
מי שסובל מהבעיה הזאת כדאי שיכין שמן תשרית מבעוד מועד. השמן מסייע בסגירת פצעים וסדקים כאלה.
הכנת שמן תשרית
בקיצור: קוצצים עלים ופרחים דק דק, בכלי זכוכית שמים מעט שמן (זית/שקדים/זרעי ענבים). מוסיפים כמה שיותר צמח ודוחסים.
למעלה מכסים עם שמן עד לסוף שלא יישאר חמצן,
דוחסים תוך כדי להוצאת אוויר ומוסיפים עוד שמן, וסוגרים במכסה.
מכניסים לגרב שחורה ומניחים במקום עם שמש לחודשיים-שלושה.
מסננים ויש יופי של שמן לטיפול.
לא מומלץ בשימוש: בהריון, אך אין בעיה בהנקה/לאחר לידה
