כבר כתבתי כל כך הרבה פעמים על סומאק, זאת אומרת אוג הבורסקאים,
שהיה אפשר לחשוב שמספיק ודי.
אבל האמת היא שכל שנה, כשאני יוצא ללקט את אשכולות הפירות הארגמניים,
אני מתרגש כמו ילד מאוהב, ובינינו, איך אפשר שלא?
צריך רק לגעת באשכול הפירות השמנוני למגע והדביק מעסיס כדי להבין
את כל מה שצריך להבין, ובעיקר – שהנה,
עוד רגע יתפלשו כמה גולגולים חמוצים ונהדרים על הלשון המשתוקקת.
אחחח…
עכשיו, בואו רגע נעצור כי אני רוצה להקדים איזו תרופה למכה.
בכל פעם שכתבתי בעבר על "האדום, אדום הזה",
אנשים התלהבו (איך אפשר שלא?) וקיבלתי המון פניות ובקשות – איפה אפשר לקנות את הפלא הזה?
וכאן מתחילה הבעיה. כי לקנות תבלין סומאק טחון טהור לא באמת אפשר.
אם הוא טחון – או שטחנו אותו עם הזרעים, מה שמפחית במידה רבה את טעמו;
או, כמו ברוב המקרים, שזה בכלל לא סומאק אמיתי.
ככה שאם אתם מוכרחים לקנות,
קנו רק את האשכולות השלמים או פירות מיובשים בתפזורת.
זה לא יהיה מוצלח כמו לקטוף בעצמכם, אבל זאת פשרה סבירה.
ואז תוכלו לטחון בעצמכם במטחנה חשמלית הכי פושטית שיש
(נגיד מתוצרת "מורפי ריצ'רדס", שמחירה כ-150 שח)
כי לכזאת אין מספיק כוח לטחון את הזרעים.
היא רק מפרידה את ציפת הפרי האדומה וטוחנת אותה לפירורים גסים.
משם מעבירים דרך מסננת, ומה שנשפך לכלי הקיבול ששמתם מתחת – זה אשכרה זהב אדום.
ועדיין לא אמרנו כלום בנוגע לסגולותיו הבריאותיות
כל טחינה תהפוך לאגדה בתיבול סומאק.
דגים, סלטים, גבינות – כל דבר שחמיצות תעשה לו טוב ואף תעיף אותו למעלה.
אפשר גם לעשות תה נהדר מאשכול קטן של סומאק,
לימונדה צוננת ומרווה, שמן תשרית ועוד, כיד הדמיון הטובה עליכם.
ואם בכל זאת חשקה נפשכם באיזו הרפתקה קטנה,
ואני ממליץ בחום ובבטן שוקקת, מהרו לקום מהכורסא
כי עכשיו באוגוסט זאת העונה בהרי ירושלים ואם לא תמהרו – לא ישאר.
צילום התמונות הנהדרות: ענת קולומבוס
