אני אוהב את נוף הגלבוע,
את הכביש המתפתל בין הגבעות הירוקות,
הנפתחות לתצפיות, שבמזג אוויר כמו היום, מאפשרות ראות מרהיבה על כל העמק.
ואז אתה מגיע למחוז חפצך וההתרגשות מתחילה לעלות
אתה חוטף את התיק, מכתיף והנה אתה כבר..
עכשיו אל תבינו אותי לא נכון,
יש הרבה פטריות בר למאכל נהדרות שאני יותר מאשמח לראות אותן מדלגות לצלחתי
אבל מכולן לאוזנית הכלך שמור אצלי מקום מיוחד
אולי כי היא הייתה הראשונה שלמדתי לזהות לגמרי לבדי
או פשוט כי היא כזאת מיוחדת ומקסימה,
מי יודע?
מה שבטוח שכאשר אני פוגש אותה
השמחה פשוט מתפרצת לי מהלב
ומי צריך יותר?
אז שוטטתי כמה שעות ומצאתי כמה בודדות
שאם לדבר במונחים של שלל
זאת תהיה הארוחה הקטנה ביותר שאי פעם
אבל כיון שעכשיו רק חודש דצמבר
ולא חלמתי בחלום הוורוד ביותר
שאלקט אוזניות הכלך בגלבוע לפני סוף ינואר,
עצם העניין מספיק והותר.
איזה כיף שהעונה רק התחילה.
