חוטמית זיפנית

מתוך הספר-  "ליקוט זה בטבע שלי"

חוטמית זיפנית היא צמח עשבוני רב-שנתי, גבוה בפריחה. נפוץ מהגולן ועד השפלה.

גדל בשדות בור ובהר. בשנים האחרונות מרבים לזרוע אותו בצידי כבישים, כמו בכביש 6.

נלקט עלים בחודשים אוקטובר- דצמבר, נלקט ונקלף קצה עליון של גבעול פריחה

בתחילת האביב – מרץ-אפריל, ניצנים – באפריל-מאי, פרחים – במאי-יוני ופירות – בקיץ.

איך אוכלים חוטמית זיפנית:

עלים לגלגול

מי שכמוני, חובב גלגול עלים למטעמים בסיר ומתקשה לחכות עד בוא החורף,

ישמח לשמוע שאפילו באוקטובר כבר ניתן למצוא בשטח

את עליה הרחבים והעסיסיים של החוטמית הזיפנית.

שימו לב! לקחת רק עלה או שניים מצמח.

בדרך כלל באותו אזור תמצאו חוטמיות רבות.

אוכלים פרחים

האביב הוא ללא ספק שעתה היפה יותר של החוטמית הזיפנית.

כמה עלי כותרת ורודים ישדרגו כל סלט במרקם וביופי.

מעט פירות צעירים קלופים, חיים או קלויים קלות הם תמיד תוספת ראויה.

ואין כמו תבשיל “במיה״ פרחוני להגשה באירועים מיוחדים.

שימו לב! יש ללקט במשורה מעט ניצנים מכל צמח, ורק באתר שיש בו הרבה צמחים

או, טוב יותר, ללקט חצי מהכמות ולשלב את המתכון עם במיה.

מתכון להכנת תבשיל במיה ורודה

מרכיבים:

2 כוסות של ניצני חוטמית | 4 שיני שום פרוסות דק|   בצל בינוני קצוץ דק | 3 כפות שמן זית |

נכין רסק מעגבניות, אפשר גם להשתמש ברסק עגבניות גדול) 250 גרם) | כוס וחצי של מים רותחים | כפית מלח

אופן ההכנה:

נשלוף בלחיצה את הניצנים מתוך עלי הגביע. למתקשים – אפשר גם לקלף.

נחמם את שמן הזית בסיר בינוני על להבה בינונית ונטגן את הבצל עד שיזהיב.

נשפוך פנימה את הניצנים ונערבב.

נוסיף את פרוסות השום ואת רסק העגבניות ונערבב היטב.

כעת נוסיף את המים הרותחים ואת המלח, נערבב ונחכה לרתיחה.

נכסה חלקית את הסיר ונבשל על אש קטנה כעשר דקות, נטעם ונתקן תיבול במידת הצורך.

לבריאות

בדומה לחוביזה, ואף ביתר יעילות, החוטמית הזיפנית עמוסה במוצילגים, מכייחת ועוזרת להיפטר מליחה, מקלה על שיעול ומסייעת

בבעיות עיכול.