בתחילת ימיי כלקט התבלבלתי לא פעם בין המרקולית הרעילה לצמח כף אווז האשפות

'מים שקטים חודרים עמוק' הוא ללא ספק פתגם המתאים לצמח המליסה.

את הצמח התרבותי, המלווה אותנו כבר אלפי שנים כצמח תבלין, תה ומרפא כנראה לא צריך להציג אבל דווקא נענע משובלת, השכיחה יחסית בגדות נחלים, מעיינות ומקווי מים, פחות מוכרת לנו וכבר נשאלתי בשטח אם זאת באמת נענע אמיתית

קודם כל תטעמו את החרוב, הוא צריך להיות מוכן – מתוק, אבל מזכיר איזה שילוב בין חרוב לחיטה ירוקה, ואין כמוהם להכנת מיץ מרענן ומחייה.

פירות שקמים (ג'ומסים) הם פשוט יפהפיים, ממש כמו תאנים כתומות – אפשר לאכול ככה, או לבשל כיד הדמיון הטובה.

מי שמכיר אותי יודע שאני 'חולה' על פירות בר, אבל לא הרבה יודעים שסברס, בעיקר על גבול הקפוא, יכול להיות סוג של שיר, עבורי.

..אז בשבת קפצנו לירדן לשכשך מעט במים הקרירים והמרעננים ועל הדרך פגשנו עץ תאנה ענק ומפנק במיוחד

להכין חרדל משובח מזרעים שליקטת ולראות ילד אוכל אותו בכפית ואחר כך דוחף אצבעות 'פו הדב' קטנות לצנצנת ומלקק אותן זאת חוויה שאני מאחל לכל אחד ובעיקר למשפחה שמוכנה להתנסות בדברים חדשים..

מתבלים איתו תבשילי קדירה, מכינים דאל משובח ואפילו טוחנים ומכינים מעין פיתות על הסאג' ללא גלוטן.

שפע של עסיס מתוק חמצמץ.