להכין דבש (רוב) חרובים ממש לא מסובך וכל אחד יכול אך אם כמות הרוב גדולה יותר מצנצנת דבש קטנה. מדובר בעבודה פיזית קשה.

למצוא אצטרובל מלא זה אושר. לשבת על המדרכה, לנקוש אותו על הכביש, לאסוף צנובר לצנובר ואחרי הכל עדיין נותרו בו כמה עקשנים.

כבר בימי קדם ידעו כי חליטה מעלי הזית היא תרופת פלא הפועלת נגד מגוון גדול של מחלות ותסמינים.

קודם כל תטעמו את החרוב, הוא צריך להיות מוכן – מתוק, אבל מזכיר איזה שילוב בין חרוב לחיטה ירוקה, ואין כמוהם להכנת מיץ מרענן ומחייה.

זה יקרה בסתיו – אתם תלכו לתומכם בדרך, ולפתע תתקלו בעץ שאלמוגים אדומים תלויים מענפיו. ראשית כל – עצרו!
אחר כך, בשביל הנימוס, קודו קידה קלה; עומדת לפניכם אלה, ולא סתם אחת – אלא אטלנטית

פירות שקמים (ג'ומסים) הם פשוט יפהפיים, ממש כמו תאנים כתומות – אפשר לאכול ככה, או לבשל כיד הדמיון הטובה.

מי שמכיר אותי יודע שאני 'חולה' על פירות בר, אבל לא הרבה יודעים שסברס, בעיקר על גבול הקפוא, יכול להיות סוג של שיר, עבורי.

..אז בשבת קפצנו לירדן לשכשך מעט במים הקרירים והמרעננים ועל הדרך פגשנו עץ תאנה ענק ומפנק במיוחד

להכין חרדל משובח מזרעים שליקטת ולראות ילד אוכל אותו בכפית ואחר כך דוחף אצבעות 'פו הדב' קטנות לצנצנת ומלקק אותן זאת חוויה שאני מאחל לכל אחד ובעיקר למשפחה שמוכנה להתנסות בדברים חדשים..

כבר כמה שנים שאני מתענג בסתיו על עסיס אשחר ארץ ישראלי.

אחד מעצי/שיחי הבר היותר שכיחים בארצנו, ולמרות זאת כמעט שאינו מוכר כאכיל – לגרגרני האזור.