ואז אתה רוכן ומתבונן, נוגע בעלים הצרים והחלקים וכבר יודע כי האצבעות זוכרות את התחושה
והנה פלומת השערות העדינה, על העורק הראשי של העלה מאחור.
רואים אותה היטב אל מול האור ומי שילטף עם אצבע יזכור גם בפעם הבאה.
קוטפים ומיד מוהל חלבי ימלא את מקום השבירה.
וזה הוא עולש, עילת בערבית.
שבכל מקום אפשר לראות עכשיו נשים ערביות מלקטות וצוררות אותם לצרורות בשולי השדות.
ואין ירק מריר כמוהו שטוב כל כך לבריאותנו,
החל מהמרצת מערכת העיכול, או ויסות סוכרים בדם,
וכלה בשיפור תפקודי לב וחיזוק המערכת החיסונית.
הוא אנטי דלקתי, מפחית כולסטרול רע
ואפילו מרגיע חרדות ומסייע בהורדת משקל, בקיצור בית מרקחת שלם בעלה קטן.
המתכון הכי טעים
להכנת עולש בר הוא גם הכי פשוט,
אוכל של פלאחים עם ריח שדות עסיסי ורגבי אדמה.
מבשלים במים עד הרתחה, קוצצים, סוחטים ושמים בצד.
מטגנים בצל עד שקיפות, מוסיפים את העולש, קצת מלח
ומקפיצים עד שהכל אל דנטה-רך. מורידים מהאש ומוסיפים לימון.
ואם כבר אנחנו בענייני חמיצות בואו נחזור לעלי החומעה
ששמה בערבית חומיד ולפעמים גם חמציץ.
שלפעמים מרחוק רואים שדה מלא עלים ירוקים בהירים
וחושבים שזה עולש אבל כשמתקרבים ורואים את העלים הרחבים והמקומטים ונוגעים,
מיד יודעים, כי האצבעות, כידוע, זוכרות טוב יותר מהעיניים
והנה גם העורק הראשי מאחור החלק לגמרי בחציו העליון
ומחוספס בחלקו התחתון ואם תסתכלו ממש מקרוב תראו שהוא שעיר משני הצדדים ולא במרכז.
צמח שהוא שנוי במחלוקת כי יש בו ריכוז גבוה של חומצה אוכסאלית. (חומעתית)
שעשוי לגרום לפגיעה בכליות באכילת יתר
ועדיין כל כך טעים חי ומבושל שמי שאוהב לא יוותר עליו.
אני אוהב להכין איתו מרק או תבשיל חמצמץ
וגם המתכון של העולש עובד איתו מצוין,
בעיקר אם עושים כמות גדולה (נמס כמו תרד) ומוסיפים לאורז.
