אתה ספק נוגע או מלטף אחת סגולה, והיא מוצקה ורכה ומושלמת, ובפנים הצבע האדום-אדום הזה שהוא רק שלה. ולמרות שאתה והיא כבר שנים בריקוד הזה, אתה מסתכל עליה בהתפעלות כי היא כל כך… ועכשיו סוף-סוף, היא בפה שלך, העיניים שלך נעצמות וכל כולך מרוכז פנימה כדי לקלוט את המתיקות הנפלאה.
למי שאוהב לטייל במעיינות או בנחלים בדרך כלל כבר יש עץ תאנה אחד או שניים מיוחדים שהוא יגיע אליהם בעונה לקטוף.
אין כמו תאנים מתוקות ובשלות, ואם יש גם פטל קדוש בסביבה – מה טוב.
להגיע עם התקווה וההתרגשות שהן כבר בשלות,
לטפס על העץ (שהוא אחד מהעצים המזמינים ביותר לטיפוס),
לחפש בין העלים את הפירות המתחבאים,
לעמוד על קצות האצבעות כדי להגיע לרחוקים,
אפילו ההתבוננות הקפדנית בפרי החצוי לבדוק שאין תולעים – כל זה חלק מההרפתקה.
ואם היה יום טוב והשלל רב, זאת תהיה חגיגה לחזור למטבח, להכין מטעמים ולייבש גרוגרות בשיטה המסורתית.
ייבוש תאנים בשיטה מסורתית
בעת העתיקה ייבוש פירות היה תהליך חיוני לשימור הפרי לתקופות ארוכות. בתהליך הייבוש המים
בפירות מתאדים, והסוכר הופך למרוכז מאד, מה שיוצר סביבה לא נוחה להתפתחות של חיידקים
ופטריות. להבדיל מהשיטות התעשייתיות העושות שימוש בחימום בתנור ובגופרית, בדרך המסורתית
מתקבלת תוצאה שאינה רק טעימה מאד, אלא אף בריאה הרבה יותר.
ציוד:
יש צורך במגש גדול או במשטח, ברשת צפופה שעליה נניח את התאנים וברשת נגד חרקים (כמו של חלון).
אופן ההכנה:
לצורך ייבוש נעדיף לקטוף את התאנים הגדלות בחודשי הקיץ (יולי-אוקטובר) שהן יותר מתוקות.
נשטח אותן בצפיפות, בשכבה אחת על גבי רשת שנניח על מגש או על משטח, ומעל נשים את הרשת נגד החרקים.
נשאיר את הפירות לייבוש במקום חשוף לשמש ולרוח, שהיא הכרחית לתהליך אפילו יותר מהשמש.
בלילות רצוי להכניס הביתה למניעת חשיפה לטל וללחות.
הפירות יהיו יבשים ומוכנים למאכל או לאחסון כעבור שבוע או עשרה ימים, בהתאם למזג האוויר ולגודל הפרי.
ניתן לחתוך את הפירות לחצאים כדי לקצר את זמן הייבוש ל-3-4 ימים.
לאחר הייבוש אפשר לדחוס את התאנים לתוך צנצנת לגוש אחד ולשמור במקרר.
אפשר להוסיף פרחי שומר פשוט לתיבול.
