אם פטריות בכלל הן ממלכה קסומה, פטריית הכמהין נחשבת ליהלום
שבכתר. זהו סיפור אגדה על אוצר חבוי עם ריח עשיר של אדמה וסבך יער. אין
בעולם לקט פטריות שלא כמה לאחוז ולו באחת מהן בידו, שלא לומר להתפנק
איתה בין הסירים והצלחות

בארץ היא מוכרת כגביעונית חיוורת או שנטרל, אבל דווקא שמה הרוסי – ליסיצ'קי – שועליות, לדעתי מתאים להן הרבה יותר, ולא רק בגלל צבען הכתמתם, אלא בשל יכולת ההסוואה המדהימה שלהן. רק חדי העין ישימו לב לזהרור האדמוני של "זנבה" המבצבץ מתוך ערימות העלים. וזאת ללא ספק הפטריה הכי סקסית ביער, הרבה יותר מהכמהין, שיש לה אמנם יחסי ציבור משובחים, אבל הטעם שלה לא מגיע לקרסוליה של השועלית

כמה שזאת הכנה פשוטה כך זה מעדן

להביא את הים לצלחת זה משהו שכדאי לדבר עליו עם ש

תמיד אהבתי לשחק עם אוכל

אספרגוס בר, או ליתר דיוק אספרג החורש, הוא מעדן שכבר כמעט כל אחד מכיר, ואם לא.. אז אני מקנא בביס שלך הראשון, כשהגבעול הטרי, הנימוח והכל כך עסיסי מתפצח בפה..

אחד מהדברים שאנחנו הכי אוהבים לעשות עם חומרי גלם שאנחנו מלקטים בטבע זה לאתגר את עצמנו עם מתכונים חדשים. שיתוף הפעולה הקולינרי שלי עם ענת קולומבוס  תמיד טוב אבל לפעמים, כמו בקינוח המשובח הזה, שתכף יהיה פה מתכון שלו, התוצאה ממריאה מעל לכל דמיון.

לא רבים יודעים כי צלפים, אותם גולגולים זעירים מוחמצים

שאנחנו פוגשים לרוב במנות גורמה במסעדה או בבית מלון,

הם ניצנים סגורים של צלף קוצני

היכולת להפוך פירות ופרחים למשקה מרובד ניחוחות וטעמים זה סוג של קסם בעיניי, צבעוני ומיוחד.

יש שפע בחוץ והוא צומח מסביב לנו כל השנה. למי שיודע מה לקטוף ולבשל, זו חגיגה לא נגמרת של מטעמים. הכי טריים, הכי בריאים, פשוט