עוד כשהייתי פרח לקטים צעיר ורק למדתי על פרח המאכל – כובע הנזיר, קראתי שהוא גם מכונה חונק הדב. עד אתמול, אם הייתם מחפשים את הצמח  בויקיפדיה, הייתם רואים שכובע הנזיר מכונה גם חונק הדוב.

'מים שקטים חודרים עמוק' הוא ללא ספק פתגם המתאים לצמח המליסה.

זה לא רק מגוון הטעמים המופלא והכל כך טעים! זה אשכרה לחזור לזמן שטיפסנו על עצים וחזרנו הביתה עם ידיים ופנים מוכתמות, כמו שחזרתי היום.

כשהייתי צעיר מצמצתי את גבעוליו החמצמצים בהנאה מרובה. בעצם רובנו עשינו כך. אז לא ידעתי שמדובר בצמח פולש. בשבילי הוא תמיד יהיה חלק מנוף ילדותי. לפני כמה שנים גיליתי אותו מחדש והבאתי אותו לאחר כבוד למטבח שלי. שם, יחד עם עוד כמה מרכיבים פשוטים יצרתי מטעמים, ומהם יחיד ומיוחד היה המרק הזה שאני מתכוון לספר לכם עליו. החך תמיד ישתוקק להתרפק עליו, והניחוח שלו הוא סוג של שיר.

הנה אחד מהדברים הנחמדים שקורים לך כשאתה משחק עם צמחים בטבע וסקרן מספיק כדי לנסות
להכין ליקר פרחים. במקרה הזה פרחי כליל החורש עם תוספת עסיסיות של חצי תפוח פינק ליידי.