דובדבן מחלב

אז סיכמנו אורקה  ואני שמחר על הבוקר אני עולה לגולן,

ואם כבר, אז תחנה ראשונה – תות שאמי.

זה התפתח לטיול לא קצר בהרים כי למרות שהגנים המשותפים שלנו וירטואליים, הסקרנות שלנו ללא ספק מאותה המשפחה.

בצהריים הגענו לעץ המחלב ואספנו כמה חופני פירות.

אפשר לאכול ולאסוף גלעינים, אבל הטעם המצטבר נעשה יותר ויותר מריר,

כך שדי מהר עברתי לקלף אותם בזהירות בסכין.

בבית שטפתי את הגלעינים היטב

וייבשתי כשש שעות במייבש מזון. (אפשר בשמש, אבל הפעם רציתי לחסוך בזמן.)

אחר כך פיצחתי אחד-אחד, בעדינות רבה כמו צנובר,

ובתוך כל אחד מהם יש זרע לבנבן שלפעמים נשאר שלם.

לא הצלחתי לייבש אותם לגמרי כך שלא נוצרה אבקה,

אבל בסוף הכתישה קיבלתי בערך 3 כפות של משחה גרגרית שהריחה ריח שקדי  וממש נפלא.

חפרתי במחברת הישנה של סבתא עם עוד קצת עזרה

וגיליתי שצריך בערך שתי כפות אבקה לכל קילו קמח. המשך יבוא.

ואם אתם אופים ובא לכם לנסות בעצמכם,

אפשר לקנות זרעי מחלב בכל חנות תבלינים המכבדת את עצמה,

למשל, ב חוות התבלינים בבית לחם הגלילית.

תעדיפו זרעים שאפשר לכתוש לכם במקום, ולא אבקה מוכנה.

אשמח מאד לשמוע על החוויה שלכם עם המחלב וגם לקבל עוד מתכונים עם האבקה.

שמעתי שהיא מתאימה לא רק למאפים.