..אז בשבת קפצנו לירדן לשכשך מעט במים הקרירים והמרעננים ועל הדרך פגשנו עץ תאנה ענק ומפנק במיוחד

להכין חרדל משובח מזרעים שליקטת ולראות ילד אוכל אותו בכפית ואחר כך דוחף אצבעות 'פו הדב' קטנות לצנצנת ומלקק אותן זאת חוויה שאני מאחל לכל אחד ובעיקר למשפחה שמוכנה להתנסות בדברים חדשים..

מתבלים איתו תבשילי קדירה, מכינים דאל משובח ואפילו טוחנים ומכינים מעין פיתות על הסאג' ללא גלוטן.

שפע של עסיס מתוק חמצמץ.

בסוף יולי עונת הפטל הקדוש מתחילה. עונג מתוק חמצמץ על משוכה שיודעת היטב לשמור היטב על עצמה.

אם כבר שוקולד חרובים טבעוני – הוא מוכרח להיות עם מרכיבים מלוקטים ומושחת כדבעי.

בעולם העתיק זרע החרוב היה מידת המשקל המקובלת (כחמישית גרם) לאמוד יהלומים ואבני חן ושמו נותר עד היום – קרט. כעת אנחנו כבר יודעים שהזרעים אינם זהים במשקלם, ואיזה טייקון קדום כנראה התעשר מכל העניין..

את ה'פרי' הזה המלווה אותנו כבר אלפי שנים אין צורך להציג אולם רק מתי מעט יודעים שהוא כלל אינו פרי אלא תפרחת במבנה כדורי. 
יש אומרים שזהו העץ הראשון שביית האדם, עוד בתקופה הנאוליתית וכמובן כולנו מכירים את סיפור החטא הראשון ועלי התאנה.

זיתי שמש הם הזיתים שנשארו להתייבש על העץ או שנשרו על האדמה. הם אינם זקוקים לכבישה, ובעצם ממש מוכנים לאכילה. רק צריך לבדוק שאין חורי חרקים, ואפשר לטעום. הלעיסה משחררת מהם טעמי שמן איכותיים, ותמיד אפשר למצוא כמה חופנים טובים, כמעט כל השנה, באדיבות הגינון הציבורי ששתל המון עצים בכל יישוב בארץ. מומלץ לשטוף אותם היטב, לייבש בשמש או על מגבת נייר ולשים אותם בצנצנת עם שמן זית וצמחי תבלין. פיגם יהיה נהדר, גם קורנית ורוזמרין והמתכון הפשוט אך המועדף עלי:

לחתוך שני פלפל צ'ילי וחצי לימון עם הקליפה ולשים ביחד עם הזיתים בצנצנת, לכסות הכל עם שמן זית איכותי, ואחרי יומיים שלושה אפילו השמן לבד הוא חגיגה ששווה לנגב עם חלה טרייה.

ריח ים מריר בקצה האף שאי אפשר לטעות בו, עלים פריכים. צמח יפה שמשגשג על סלעי כורכר וחורבות עתיקות. אחד מהצמחים שהטעם שלהם יכול להקפיץ מנה הכי פשוטה לבישול גבוה. תכירו – 
קריתמון ימי או בשמו האירופאי – שומר הים.